אני לא יודעת אם אני מוכנה לזה! זה קורה לי ממש מהר, רק עכשיו הפנמתי את זה שאני בכיתה ט' ואנחנו כבר עסוקים בסוף שנה!
השנה הקודמת עברה לי ממש מהר ואני מקווה שזאת לפחות תעבור טיפה יותר לאט.
זה מרגיש לי ממש מוזר, מתחילים לדבר איתנו על נושאים של אקטואליה, מפוצצים אותנו במבחנים על רמה, מתחילים לדבר איתנו על העתיד ואני עוד לא מוכנה! אני פשוט לא רוצה לגדול! אני רוצה להישאר בגיל הזה לנצח ולא מעניין אותי מה ההשלכות של זה!
תחשבו על זה טוב, נשארו עוד 3 שנים(לא כולל ט') לסיים בית ספר, צבא, וזהו! ביי ביי לימודים, שלום חיים אמיתיים! אני קצת מפחדת, מה אני אמורה לעשות שאני אגיע לגיל 30?!?!?! :D :D
והבעיה שבשבילי הזמן פשוט טס! אבל טס ברמות שאי אפשר לתאר! ואני אפילו לא מספיקה לנשום נורמלי! אני כול הזמן חושבת לעצמי:" רגע שנייה, עוד לא קלטתי את מה שקורה עכשיו וכבר מתחילים לדבר איתי על העתיד ה-קרוב...."
עוד לא החלטתי מה אני עושה אחרי הצבא! יש לי כיוון אבל אני לא יודעת איזה... ואני ממש אבל ממש לא רוצה לנתק קשרים עם מלא אנשים שאני מתה עליהם! פשוט לא רוצה!
אבל עם כול זה.... אני כבר שמחה שאני לא ילדה קטנה שצריכה עזרה בכול דבר, להפך, אני פשוט צריכה ספייס בשביל להצליח בהכול, אני כבר לא צריכה רשות לעשות כל מיני דברים (אחמאחמ) ואני יכולה לשבת במושב הקדמי של המכונית! יוהווווווווווווו :D
אז הבנתי, שלא צריך להילחץ מזה, "הזמן עושה את שלו", פשוט לחיות את הרגע וקצת לחשוב על העתיד.. לא הרבה...
ואני מאחלת לכול ה-TEENAGERS למינהם, תהנו מהשנים האלה כי אתם לא תוכלו לחזור אליהם, ובנוגע לעתיד המתקרב.. תהיו אופטימים ותנסו להגיע למשהו טוב :)