טוב הנה עוד פרק של הסיפור תיהנו:
פתאום כשנכנסתי ראיתי בין התלמידים את החלום שלי מתגשם:
הילד שכל כך רציתי לחנוק נראה קפוא, מפחד וממש רועד לא הבנתי מה קרה לו...
ראיתי הנחש שלי פשוט עומד מולו ו"מאיים" עליו וואו זה גם היה כיף לראות את הילד שאני לא סובלת ככה אבל הוא גם בן אדם ואני לא צריכה שיאשימו את הנחש שלי ברצח...
אז קראתי לקורי(הנחש שלי) לבוא אליי אבל הוא לא בא לא הבנתי מה קורה לו הוא תמיד בא כשאני קוראת לו אז באתי ולקחתי אותו בכוח הוא כמובן התנגד אבל הרגעתי אותו אחרי זה. המנהלת קראה לי אליה לשיחה כמובן איך בטוח לא יעשו משהו עם ילדה שבאה לבית ספר עם נחש בתיק. היא דיברה איתי במשך שעה וחצי אוי איזה קול מעצבן יש לה והמשקפיים שלה ו.. איח היא כל כך מכוערת היא ניראת כמו מהמכשפות הזקנות האלה עם השיער המגעיל, מסכנים הילדים שלה(אם יש לה בכלל(ולא נראה לי)) היא הסבירה לי למה לא מביאים חיות לבית ספר אויש נו שתעשה לי טובה שתיקח את החוקים האלה ושתדחוף אותם לתחת שלה!!! מה אכפת לי אבל הגעתי בסדר הביתה אמא שלי כמובן שכבה על הספה שיכורה ומסוממת חתיכת אלכוהוליסטית סתומה אולי תיקחי את עצמך בידיים ותיהיי נורמלית כבר!!!
יצאתי בערב לטייל בחוץ כמובן שלאמא שלי לא אכפת מתי אני אחזור היא אפליו מצטערת שנולדתי.
פגשתי את חברות שלי בחוץ והסתובבתי איתם (מה יש לי עוד לעשות) אחת מהן אמרה:
"וואי ממש לא בא לי ללכת לטיול השנתי הזה." אחרת אמרה:"למה אני דווקא רוצה לנסות זה יהיה נחמד" "אני לא חושבת שזה כזה ביג דיל אני לא הייתי הולכת אם זה לא היה חובה"
הטיול בעוד 3 ימים והאמת שאין לי כוח לזה.
כבר הכנתי את הכול יש מחר זה הטיול אני מקווה שהכול יהיה בסדר ואמא שלי לא תהרוג את קורי. כשעליתי לאוטובוס הכול היה בסדר וכשהגענו, אוי לא....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dorin wants to cry