החלטתי כבר לשים את הסיפור סוף סוף רציתי כבר הרבה זמן לעשות את זה, זה בעיקר מסופר על ילדה בבית ספר מוזרה טיפה שקורים לה מלא דברים שונים ומוזרים מכל התחומים תגידו לי מה דעתכם ואם אתם רוצים להמשיך את הסיפור הזה לסיפור בהמשכים תיהנו:
התעוררתי בבוקר לא ידעתי מה אני אעשה היום, חשבתי לעצמי איך אני עוברת את היום הזה, עוד פעם לבוא לכיתה, עוד פעם הילדים המעצבנים שאני לא יכולה להיות איתם באותו חדר, באותה כיתה, לפעמים בא לעזוב הכול ולברוח לאנשהו, איפה שהוא, לא יודעת לאן רק לאיזשהו מקום רחוק מהעולם הזה שקוראים לו-"חיים".
לפעמים בא לי לקחת את הילד הזה, הילד הכי מעצבן בכיתה,יותר נכון הכי מעצבן בעולם, ופשוט לחנוק אותו, שיפסיק עם כל הפוזה המעפנה שלו.
כשהגעתי לכיתה, שמתי את התיק שלי והלכתי לחברות שלי כרגיל, כמובן שלא היה לי דבר טוב יותר לעשות.
אני לא מבינה את הקטע הזה, מאז שאני וכל שאר הילדים שהיו איתי ב-ו' הגענו לחטיבה, משהו השתנה, אני לא יודעת מה השתנה איתי, אבל אני יודעת מה השתנה בכל ילד וילדה שהיו איתי בכיתה, אני יודעת שכל הבנים מושפעים מכול המפגרים החדשים ואני יודעת שיש חלק מהחברות שלי שנהיו קרציות וממש נמאסו עלי.
בסוף היום כשנסעתי הביתה באוטובוס, חשבתי באותו זמן מי באמת חבר טוב שלי, מי באמת מכבד אותי, הבנתי שאני בכלל לבד, תמיד חיפשתי את החברה הכי טובה שלי, שנים שלא מצאתי אותה,את אותה אחת שאוהבת דברים שאני אוהבת, שלא מתעסקת יותר מדי במראה, שלא מתלבטת תמיד אם לקנות או לא לקנות.
כשירדתי מהאוטובוס פתאום הרגשתי משהו רע, לא ידעתי מה זה אבל ידעתי שאני צריכה לחזור מהר הביתה, הרגשתי שמשהו מוזר הולך לקרות, נראה לי שאפילו מחר.
קמתי בבוקר עם אותה ההרגשה באתי לכיתה ו...
המשך בשבוע הבא...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Dorin wants to cry