נמנמ. כתבתי פוסט והוא נמחק. וואלה יופי.
טוב, ועכשיו בפעם השנייה-
זוכרים את הפוסט הקודם? את ה80? את המורה?
אז זהו ש.. בואו נגיד שהכל הסתדר בנושא הזה. 
כנראה סתם הייתי לחוצה מידי.
אמנם הציון נשאר 80 (או 90.. אם היא העלתה לי בכלל), אבל מה שחשוב הוא הציון בתעודה, לא?
ביקשתי להסתכל על התעודה שלי.. ודיי נדהמתי.
היא לא נתנה לי לא 80 ולא 90.
יותר מזה.
מורה חמודה.
ועוד לחשוב "ששנאתי" אותה אתמול. 
ממש כל הכבוד לי (לא).
שוב, שוב אני שופטת בני אדם לפני שאני ממש יודעת מה הולך.. מה קורה.
טוב.. לפחות למדתי משהו DD:
(למרות שבינינו, עדיין זה לא בסדר שהיא הביאה לי 80 
).
נמנמ, אתם יודעים איזו להקה שמעתי בימים האחרונים..?
טוקיו הוטל.
למה?
בגלל העבודה הזאת בהיסטוריה.
מה יש לי להגיד להגנתי?
שהשירים שלהם בהחלט מנחמים בלילה, בפול ווליום. 
(ולחשוב שפעם שמעתי את הג'ונאסים).
אבל זה לא ממש משנה עכשיו.
למה? (בפעם השנייה XD)
בגלל שעכשיו (כןכן, גם ברגעי כתיבת הפוסט), אני שומעת את סימפל פלאן.
הם פשוט להקה טובה עם שירים טובים.
ממליצה לכם לשמוע אותם 
יואו, יום שישי תעודות ><
איזה לחץ.
איך שהזמן עובר לו, חולף.
כבר עברה חצי שנה. (חצי שנה?!)
צריך לנצל כל שניה, כל דקה.
צריך לנצל את הזמן בצורה הטובה ביותר.
צריך להיות אופטימים, לבוא בגישה טובה.
נכון, לפעמים לא הכל ידוע, לא הכל מובן, אבל אלו החיים.
זה כל היופי, לא?
אני לא אומרת להיות כל היום מאושרים, שמחים..
אני לא אומרת שאתם צריכים להסתובב עם חיוך מזוייף.
לפעמים צריך את המצב רוח "הרע" הזה, שישבור את הכלים.
שיכניס עוד איזה מרכיב לחיינו.
אבל לא כל הזמן.
רק מידי פעם.
בהצלחה.
נוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Noy. Just Noy.