וואו. עברה שנה שלמה.
זה הפוסט הראשון של השנה החדשה בבלוג שלי.
אני חושבת שלשנה שעברה הייתה המון משמעות בשבילי.
עברתי כל כך הרבה.
עצב, כאב, דיכאון (סוג של), בכי.
אבל מצד שני... מצד שני השנה הזאת הייתה מלאה
בשמחה, באושר, בחיוכים, בהומור.
אתם יודעים, לפעמים אני חושבת על מה היה קורה אילו ילדים שאני מכירה
מהמציאות היו יודעים על קיום הבלוג.
מה שבטוח- זה לא היה אותו הדבר.
הכל כנראה היה פחות.
למה? כי כמו שכבר הזכרתי, אני מופנמת.
מה לעשות- כזאת אני.
אני לא אחת שמדברת בשפה גבוהה למדי, אני לא פותחת את הלב
שלי בפני האנשים שאני מכירה.
מתישהו זה יקרה. השאלה מתי.
אני חושבת שבדיוק לפני שנה אני הייתי ילדה מעט שונה.
זו הייתה אמצע שנת הלימודים הראשונה שלי בחטיבה. אתם יודעים איך זה-
ילדים אחרים, מורות אחרות, מקום חדש.
חשבתי שהכל יראה אחרת. באמת, אולי הייתי תמימה מידי.
חשבתי שאנשים יקבלו אותי אחרת... אתם יודעים.
אבל בסדר. מה אני כבר יכולה להגיד? אני חושבת שהתלוננתי מספיק.
עכשיו הגיע הזמן לשמוח ולחשוב חיובי. אני יודעת שזה נשמע פאתטי, אבל תאלצו להתמודד עם המצב.
ועכשיו למשהו דיי.. מוזר (?)
העברת השרביט.
הנושא מאוד נחמד. נראה לי.
-לתת קישור למי שנתן לכם את השרביט.
-לציין 7 עובדות/ דברים שקוראי הבלוג לא יודעים עלייך עד כה.
- להעביר את השרביט ל-7 בלוגים.
-להודיע לכל בלוג ששלחת לו את השרביט, ששלחת לו את השרביטD:
אוקיי. :))
אז את השרביט קיבלתי מthe girl who keep waiting for the rain
ואני מעבירה אותו ל-
1. דניאלה
2. נעמי
3. עדי (האהא אני יודעת שאת לא אוהבת שקוראים לך ככה P:)
4. איילת
5. אופק
6. Winterautummspringsummer
7. You better lose yourself in the music
טוב, אז לפני שאני כותבת 7 עובדות שאתם לא יודעים עלי, אני רוצה לומר תודה ענקית
לכמה אנשים שהכרתי במהלך הגלישה בישרא.
לא סתם רשמתי את מי שרשמתי למעלה.
אני אתחיל דווקא ב3 האנשים האחרונים שרשמתי והשולחת של השרביט-
the girl who keep waiting for the rain- הספקתי להגיב רק לפוסט אחד ושניים וכבר קיבלתי ממך את השרביט.
אני מעריכה את זה מאוד.
הפוסטים שלך מאוד מאוד יפים ואני חושבת שקל להתחבר אליהם, וזה היופי שבבלוג שלך.
אופק- הכרתי אותך לא מזמן וכבר התחברתי לפוסטים שלך. גיליתי בלוג מדהים.
Winterautummspringsummer- אז נכון, אני רק הכרתי את הבלוג שלך ואני עדיין לא יודעת
איך קוראים לך, אבל אני רוצה להגיד לך שהבלוג שלך באמת מציג דברים מנקודת מבט שונה ומיוחדת.
You better lose yourself in the music- כן, גם את שמך אני לא יודעת. את הבלוג שלך
הכרתי ממש לא מזמן. נכנסתי לבלוג, קראתי כמה פוסטים וידעתי שאני לא אשכח את הבלוג הזה. ולא שכחתי.
עכשיו אני רוצה לעבור ל4 האנשים הראשונים ברשימה-
דני, נעמקע, דידה ואיילת. אתן פשוט מדהימות.
תודה על התמיכה הכל כך גדולה שקיבלתי ממכן.
בלעדיכן, הבלוג שלי לא יהיה אותו הדבר.
תודה על זה שתמיד יש לכן זמן לדבר איתי ולהקשיב לי (גם כשאין לכן ממש כוח), על התגובות המחממות, השיחות, העזרה.
דני- את כבר הפכת להיות האחות הגדולה שלי. הבלוג שלך מדהים ואת לא פחות.
עברתי איתך המון דברים, את תמיד מגיבה לי בפוסטים (איך בכלל יש לך כוח לקרוא אותם?), את תמיד תמיד מנסה לעזור לי, לעודד אותי. ולחשוב שהכל התחיל מהניסוי של החלקיקים...
נעמקע- את האחות הקטנה שלי. אחות מאוד בוגרת, שאני מתייעצת איתה ומדברת איתה כל כך הרבה. אני מציקה לך לגבי עבודות, שיעורים- מה לא? ואת עוזרת לי, גם כשאת לא יודעת.
דידה- הבלוג שבזכותו הבלוג הזה קיים. לך מגיעה תודה כ"כ ענקית.
אני חושבת שאת הראת לי את הצד האחר שבבלוג. את יודעת, בהתחלה חשבתי שבבלוג סתם כותבים איך היה היום, אך אחרי הבלוג שלך עקבתי המון זמן, וגיליתי בלוג נפלא, כתיבה מעוררת השראה וילדה מדהימה שלעיתים ממעיטה מערכה.
איילת- אני רוצה לומר לך תודה על זה שאת בכלל שמרת איתי על קשר מההתחלה. אני עיצבנתי אותך ובכל זאת המשכת לדבר איתי. גיליתי שמאחורי המחשב יש ילדה מקסימה ובלוג מקסים שרק מחכה שתיכנסו אליו. :))
יש כמה ששכחתי, אני מניחה.
תודה רבה לכל מי שהיה לו כוח לקרוא את הפוסטים שלי ולהגיב.
תודה גם למי שרק קרא, רק חבל שאני לא מכירה אתכם.
עכשיו בצורה ספונטנית ביותר נעבור ל7 דברים שאתם לא יודעים עלי-
1. אני אוהבת לצייר.
2. אני מנגנת בגיטרה.
3. אני אוהבת לשמוע מוזיקה.
4. אני אוהבת לכתוב.
5. יש לי שיער שחור.
6. פעם ניגנתי באורגן. (הפסקתי, חבל).
7. פעם הייתי גיימרית של איזה משחק. תאמינו לי, טוב שנגמלתי מהמשחק הזה.
טוב, אז הפוסט הזה מתקרב לסיומו.
אני אשתף אתכם במשהו-
אני עומדת להעלות פרק מסיפור חדשדש לגמרי שהמצאתי לפני כמה ימים.
אני מקווה שתאהבו.
אז שנה טובה לכולכם. 
נוי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Noy. Just Noy.