זהו זה.
אני יודעת שכבר פעם אחת אמרתי את זה, אבל זה לא באמת קרה.
תראו, בפעם האחרונה שאמרתי לעצמי נוי, הגיע הזמן לשבור את השיגרה הזאת, משום מה (ואני לא יודעת למה), קרו לי דברים קטנים ומבאסים כאלו. אתם יודעים, כמו שיש את הדברים הקטנים והמשמחים- רק הפוך.
אני כבר בקושי מעדכנת, למרות שאני נכנסת לפה הרבה.
פשוט אין לי חשק. יש לי זמן. הרבה זמן. אבל לא.
חשבתי על זה והבנתי שלדעתי תמיד הייתי ילדה מופנמת.
לא שלא היה לי עם מי לדבר. היה, יש ויהיה.
פשוט, אני מרגישה שאני לא סומכת על אנשים שיבינו אותי, שיהיו לצידי.
כאילו כל דבר קטן שאני מנסה לעשות לא עוזר.
באמת שלא בא לי להיכנס לדיכאון. אולי בגלל זה הבלוג הזה נפתח.
אני רוצה להתחיל לעשות דברים.
אני חושבת שכבר התחלתי לשנות.
עם כל הקושי וכל הכאב, החלטתי בביטחון שאני פורשת מהפרוייקט.
מהבית השני, הקטן הזה, שתמיד עמד שם מישהו לצידי.
למרות שביגללו החיים שלי לא הפכו ליותר פשוטים, הייתי שם ונהנתי.
נהנתי מהמנהלים, מהמדריכים, מהפעילויות- הכל.
אבל מה לעשות, פעם זה לא היום, והיום הדברים השתנו.
המנהל הראשון שהיה (ממש כמו אבא שני), נאלץ לעזוב. גם לו יש חיים, עבודה.
המנהלת השנייה עזבה. (כן, אמא שנייה אפשר לומר).
המנהל (סוגשל) השלישי, עזב גם כן. (הוא היה מעיין אח גדול).
וככה, אני שם מכיתה ג'. פאקינג כיתה ג'.
אני לא חושבת שמישהו מסוגל להבין את זה.
אני עכשיו בכיתה ח'.
אני פחות או יותר, יותר מחמש שנים מלאות בפרוייקט הזה.
החלטתי לפרוש בגלל מה שהפרוייקט הפך להיות.
כבר לא בית שני.
גם לא שלישי.
ולא רביעי.
יותר כמו בית מחסה או משהו.
כאילו שאני ילדה מסכנה. ולא, אני לא.
המנהל התחלף. הכל השתנה מכיתה ז', אבל אז כניראה שלא הייתי מספיק חכמה לפרוש.
עכשיו אני כן.
עכשיו אני רוצה לפרוש וזהו, החלטתי.
איך הגעתי למצב שאני חוזרת הביתה מורעבת? עם בטן כואבת?
ושלא תחשבו שאני רזה כן?
אבל עדיין.
אז התלוננתי שרע לי שם. לא צריך לקרוא לי בכיינית ולא צריך לקרוא לי מפונקת. זה כבר עבר את הגבול.
הודעתי להם שאני רוצה לפרוש. הם רוצים שיחה. טוב נו, ינסו לשכנע אותי ואני לא אחזור לשם. הא הא. מעודד.
טוב, בעיה שלהם.
*אני עוברת נושא*
תגידו, איך יודעים שמורה שונאת אותך? אני כבר ממש בטוחה שהיא שונאת אותי ואין לי מושג למה.
יש מספיק אנשים ששונאים אותי בעולם הזה (שיפסיקו 
), אז אני לא צריכה עוד אחד. עוד אחת ליתר דיוק. ועוד מורה.
בבקשה תנסו לענות לי על זה. אני אשמח לתשובה. )):
טוב, אז נראה לי שכאן אני אסיים את הפוסט הזה.
כמו שכבר אמרתי בהתחלה, הבלוג הזה הולך להשתנות חד משמעית.
אם פעם עידכנתי פה פעם בשבוע- שבוע וחצי מהיום זה יהיה עידכון כל יום, יומיים.
טוב, אני לא אחפור יותר.
זאת שלא ממש יודעת אם מישהו מתעניין בה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Noy. Just Noy.