זה סיפור מצחיק. מי שיודע (או לא יודע) לכל טיל יש אזעקה משלו. העולה ויורדת כמו ששומעים בבאר-שבע ושאר ישובי הדרום זאת התרעה על שיגור גראד. "צבע אדום" זה התרעה על שיגור קסאם. אזעקה ארוכה זה על מטח רקטות D: עד כאן הכל ברור. אבל לפני כמה שעות. לא יודעת כמה לא ספרתי. היו 2 אזעקות. אחת כרגיל עולה ויורדת, עד פה הכל הגיוני ומציאותי.. התרגלנו לזה (או שלא.)
אבל באזעקה השנייה. ס'קטע. היה צליל כזה "פרר" אנערף. נישמע כמו הצליל שעושים הרובים האלו של הילדים. ומייד אח"כ היה "אזעקה צבע אדום". בבאר שבע.
עכשיו תסבירו לי אייייך? איך קסאם הגיע לבאר שבע??? איייך!? אשכרה הבדואים יוצאם עלינו. אבל ת'כלס האזעקה מפחידה יותר מהעולה-יורדת הזאת. לפחות זאתי של הגראדים נשמעת כמו צפירה. זאת נישמעת כמו.. לא יודעת, מפחידה יותר. ואחרי ששמעתי את הצבע אדום אני כולי בשיא הסטייל מקפצת לאמא ובשיא ההתלהבות צועקת לה "וואי אמא גם לנו יש צבע אדום".
אז מה? השתכללנו, אה? 
במקום ללכת 'פרו ורבו ולרבות את הארץ' הם מחליטים לגמור את המלאי פצצות שלהם. ועוד לזרוק קסאם לבאר-שבע??? למה? ישפה יותר בדואים. למה להם לא אכפת מהם? החמאס גם חצוף וגם חוצפן! 
. שניה אחרי הצבע אדום הייתה את האזעקה הרגילה העולה ויורדת. ואחד הילדים של השכנים בול היה במקלחת. אימו הוציאה אותו משם עם מגבת בלבד! 
כמה פורנוגרפי.
לערבים אין חיים, פשוט אין. הם אוטוטו נכחדים, אבל לאאא הם יילחמו עד טיפת הדם האחרונה. (אמן ואמן. מכח הרצון שלהם ועד לה'.)
ולי יש רק דבר אחד להגיד להם בתגובה לכח הרצון שלהם:
פחות אחד יותר נחמד. נקודה סימן קריאה.!
עכשיו ביס 1 יש את הסרט שכולנו "אוהבים" מאוד "אנה קרנינה". צולם באמריקה. וחצי מהשחקנים מדברים אנגלית. החצי השני רוסית. הסרט נוצר בשנת 1997.
ואפשר לראות את זה בלי לבדוק אפילו את שנת היציאה שלו. למה? כי הוא כ"כ מזכיר את הטיטאניק... אותה איכות. אותה דרמה. ואותן פוזות 
רק הבמאי לא אותו במאי. כמה חבל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יול:]
