beyond the mask

טוב...אחרי קצת יותר מחודש של שתיקה, אני חוזרת לכאן כדי לפרסם שיר שכתבתי, בהשראה מתמונה, אשר מופיעה מתחתיו.

*כעיקרון, אין לי הרבה לספר, ולכן אני אחסוך מכם חפירות ואגיע ישר לעניין:

ריקוד אחרון

פנים חסרות הבעה כשל בובת ראווה.

חתכים בכל הגוף, אך אין סימן לדמעה.

פעם ידעה להרגיש ופעם ידעה גם לחיות...

כל שיודעת עכשיו היא הוא לרקוד.

מדליקה את המוזיקה ומזמינה אותו לריקוד -

מושיע בלי פנים, שמדבר דרך הגוף.

הוא לא אומר מאומה, אך מצליח להגיד את הכל -

מילים בעלות משמעות, בלי שום צליל, בלי שום קול.

הוא מחזיק אותה חזק, כורך את אחת הזרועות סביב גופה,

הודק את אחיזתו וביד השנייה מוחץ את ידה...

מושיע בלי פנים, שמעניק לה ביטחון,

מלאך המוות שבא לקחת אותה עמו...

הריקוד האחרון והיחיד בחייה,

שהייתה בו תשוקה...

בשלוש דקות בודדות היא התאהבה במוות,

שהקים אותה לתחייה.

...

פנים, שיודעות להביע רק ריקנות,

עיניים יבשות וחתכים בכל הגוף...

היא לא ידעה להרגיש ומעולם לא ידעה כיצד לחיות...

היא ידעה ויודעת לרקוד...רק לרקוד...

beyond the mask

רק שתדעו, שזהו השיר הראשון שכתבתי בעברית מזה כמעט שנה שלמה...

מעניין מזה אומר עלי, לא? חח

וכאן אני נפרדת מכם לשלום...

מאחלת לכם המשך שבוע/חודש(ים) נפלא D:

עד הפעם הבאה, beyond the mask