לפעמים נדמה לך,
שלנסיעה הזאת לא הכינו איתך
. לא היה לך זמן לארוז,
ונותר לך לקחת רק את עצמך
. והחיים זורמים כמו מים,
עם סלעים בדרך.
ולפעמים צריך לדעת,
לעקוף מסביב.
ואהבה מופיעה כמו כרטיס טיסה ליעד לא ברור.
אפשרית אך לא בטוחה,
וכשהיא מגיעה, את מנסה לשכנע את עצמך,
שלא יכול להיות שטוב לך ככה.
כבר הרבה זמן שאת לא מוצאת את עצמך.
את מנסה לסדר קומבינציה של רגשות,
ואף פעם לא יוצרת צירוף של "אהבה".
ואת מנסה ליישר קו,
אבל הכול נמרח ותוהו ובוהו.
אז את מחייכת כי אמרו לך ש"חיוך זה קו עקום שמיישר הכול"
לפעמים נדמה לך שבנסיעה הזו,
זו ההזדמנות ללמוד שבילים חדשים.
אז את הולכת בדרך אל האושר,
ומגלה שזו לא המטרה, אלא הדרך כולה היא אושר.
השמש מאירה את תלתלייך בזהב,
נדמה שפתחת גם צוהר לליבך,
את יפה כשאת מחייכת
, את יפה כשאת משאירה אויר לנשום.
...................................
ועכשיו קצת טוב לך, רואים דרך החיוך.
קרדיט לרון מאלכי
אסור להעתיק את זה לשומקום !!!
מי שרוצהנ שיבקש ממנה או משו S:
ממש התחברתי לקטע הזה D:
אחד היפים =)