כמה?
פעם ראשונה זה קורה, אוקיי
אח"כ שוב, סבבה
ועוד פעם, מה נסגר?
אבל שוב ושוב ושוב ושוב?! אולי די?
אני כבר לא עומדת בקצב שהדברים האלה קורים לי
עד שהיה לי קצת טוב
גרמת לי להרגיש עוד יותר טוב
אבל ישר הרסת
למה?
למה אני תמימה?
למה אני מאמינה לכל דבר הכי קטן שאומרים לי?
הרי ידעתי שזה לא באמת
אז למה נתתי לעצמי להאמין שאולי זה כן?
כי זה אחד מהם
כי רציתי שזה מה שיקרה
אבל אני כנראה אמשיך לחלום...
ואני לא צריכה חבר או משו כזה
אני יודעת שזה נראה כאילו בגלל זה אני ככה
אבל ממש לא
אני פשוט מתוסבכת עם יותר מידי בנים על הראש שלי שאני כבר לא יודעת מה לעשות עם זה...
אני כל כך צריכה את אילת
חייבת להכיר שם אולי מישו
אפילו מישו שגר קרוב ככה שאולי ייצא מזה משהו
אחד חמוד כזה, טוב...
לא יודעת
מישו שיגרום לי לשכח את כל מה שקרה ואת כל השאר
בכלל מפגר מצידי לחשוב שדבר כזה יקרה
אבל בסדר
נקווה...
אם עד עכשיו התחילו איתי כמה פעמים, יש עוד סיכוי שזה יקרה שוב
לפחות הפעם הזאת
אני מקווה...
ואם לא
איך שאני חוזרת הביתה אני מתחילה להתנזר מבנים (כן, בטח)
מה יהיה איתך?
מנסה להרוס לי ת'חיים?
משעמם לך?
אין לך משו יותר טוב להתעסק בו?
רק לחפור לי כל היום במוח
לשגע אותי
להציק
לעצבן
לנצל
כן?
אני לא מבינה מה המטרה שלך
אבל וואלה הייתי שמחה להבין
כי זה ממש לא מוצא חן בעיניי
הלוואי והיה לי את האומץ להגיד את כל זה שוב
הלוואי.
אני קופצת מנושא לנושא ובטח אי אפשר להבין כלום ממה שאני כותבת :S
אבל כל מקרה אני מקוטוה שתבינו
אני אעשה עריכה מאוחר יותר
♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
