הכי אמיתית שיש

אנשים משתנים עם הזמן, הם כבר לא אותו דבר. 

כאלו שהיית בטוח שישארו חברייך לנצח הם כבר אי שם בעתיד שלהם. 

הם כבר שונים, אין להם חוסר התעניינות, ככ מהר משתנים. 

אני נשארתי בודדה. בין אנשים תמיד, אבל לא אנשים שאהבתי, סמכתי, והייתי צריכה להיות איתם לא אני! 

התרגלתי מזה שהחברים המסויימים שלי קיבלו את השוני שלי, את הבדיחות שלי ואת צורת הדיבור שלי. מתי אני צינית או עצובה. 

אנשים שאהבתי זיהו את זה. אבל עכשיו אין לי אנשים שאוהבים אותי.

לא טוב לי :(