הדברים שבין השחור ללבן

אני חייב לציין שהכומתה השחורה יפה יותר מהירוקה חומצתית של הנח"ל, מהסגול ההומו-לסבי של חטיבת תבעטבי, בטוח מהחום קקי של הגולני, גם יותר יפה מהכומתה הבורדו של הצנפים, מהכומתה בלאי של חיל התותחנים, מהכחולה של המ.צ.קים, ומהאפורה של חיל האויר. על מודיעין אני בכלל לא מדבר ^^

בתנאי שהיא באה עם סיכת שיריון.

סוףסוף קיבלתי את הכומתה השחורה שחיכיתי לה, לא משנה כמה לא רציתי או כמה אני רוצה להיות טנקיסט עכשיו. כרגע אני בדרך לקורס חובשים, אבל שיריונר (לא טנקיסט) אני אהיה תמיד. תמיד משמעת, תמיד רעות שיריונאים, תמיד בחיל הכי חזק ביבשה.

אני לא יודע למה נקשרתי כ"כ לחיל הזה, אבל עכשיו אחרי הרבה תהפוכות אני יודע שאני אהיה חובש שיריונר, וזה כיף. כי בשיריון, גם הג'ובניקים וגם תומכי הלחימה הם שיריונרים.

אז אולי אני לא אהיה טנקיסט, אבל אני אדאג לעשות כמה סיבובים על טנקים, ב"ה.

וזו הכומתה שלי.