מכתבים למערכת

כיסו את השמים בצורות מיוחדות של עננים. תמיד פחדתי להסתכל על השמיים בחורף, יותר מידי צורות לא מוכרות וגופים מעופפים. עונת החורף בשיאה וגם שוטף את פני הארץ. אפילו זיכיתי לראות ניצני שלג דקים נופלים באיטיות ונוחתים ברעד על הבוץ השחור. לפעמים כשהסתכלתי מהחלון חשבתי שהרוח חזקה כל כך שבעוד רגע היא עוקרת את העצים ממקומם ומעיפה אותם למקום אחר, מקום רחוק, מקום טוב יותר. קרה גם שחלמתי כיצד הרוח מעיפה אותי איתם, לעולם הטוב יותר ההוא, עולם של אנשים שיכולים לעוף ברוח. דמיינתי לעצמי איך שבעולם ההוא כל האנשים יהיו רזים, כי רק רזים עפים ברוח. וגם חשבתי שאני כנראה לא אגיע לעולם לעולם ההוא, כי אני לא כל כך רזה, ואולי גם כי לא מתאים לי לחיות בין אנשים כאלה, מיוחדים, שיש להם יכולת לעוף ברוח. אני מכירה את עצמי שנים, גדלתי להיות ראש לשועלים ולא זנב לאריות, אם כי אני מסוגלת לספור כמה מקרים בהם הייתי גם ראש לאריות.

אבל בפעמים האלה שדמיינתי את עצמי עפה ברוח ונוחתת בעולם ההוא יכולתי לראות בדיוק את העולם שאני רוצה לחיות בו, העולם שאני רוצה להיות חלק ממנו. חלק מהעיניין היה המיוחדות של אנשים המגיעים לשם, ובעצם הדבר היה מסמל את המיוחדות שלי, הו, כמה מיוחדת אני. ורזה. רזה כל כך עד שהייתי מסוגלת לעוף ברוח, רזה ככה שיראו לי את כל העצמות, רזה שלא אוכלת, שלא צריכה לאכול, רזה שלמדה לחיות בלי לזהם את עצמה. טהורה כזאת. עברו עליי הרבה ימים טהורים בחודשים האחרונים. וגם כשאני מתלכלכת, אני מוצאת איך להתנקות.

בעולם שלי יהיו הרבה עצים, ירוקים ויציבים כי הרוח תעיף אותם לשם, אל העולם שלי, התחנה האחרונה. ותהיה הרבה אהבה באוויר, כי הרוח תסחף אותה אלינו. השמיים יהיו בצבע ורוד וחיות ישוטטו להן בחופשיות.

אני אגור בבקתה מעץ, עם האהבה שלי. ואנחנו נעשה אהבה בכל לילה שני, כי צריך יום מנוחה. אבל אם הוא מאוד יתעקש נעשה אהבה אפילו יותר, ואם אני ארצה אז וודאי. אנחנו ננשום את האהבה שבאוויר והיא תעצים עוד יותר את האהבה האינסופית שיש בינינו. לפעמים נישן מחובקים, לפעמים כפיות. לפעמים עירומים ולפעמים לא. כשנקום בבוקר נבשל ביחד ארוחה, בעצם, אני אבשל והוא יעשן, אבל הוא יהיה קרוב אליי וזה יהיה שווה כל את הכל. ואני אגיש לו ארוחת בוקר והוא יאכל ויהנה, ואני רק אביט בו ולא אומר מילה, כי באהבה אין צורך במילים. והוא יסתכל עליי בעניים נוצצות שמנסות להבין את פשר מבטי העמוק וכל שהוא יגיד יהיה: אני אוהב אותך.

חיוך מבויש יפשוט על פניי ואקח לו את היד, אוביל אותנו לחדר המיטות ונעשה אהבה כמו שרק אנחנו יודעים. אחרי שננוח מעט נתלבש ונצא לבקר את החברים מהדירה השכנה, נדפוק על הדלת ונכנס לקפה. אני והחברה נשתה כוס קפה דלת קלוריות והגברים יאכלו עוגיות בהנאה. הרבה לא נעשה, אבל צחוק גדול יפול עלינו ונהיה מאושרים.

הרוח לא תעיף אותי לשום מקום, זה בטוח, אבל על להיות מאושרת אפשר לדבר.

נעים להכיר,

אני משאירה לעצמי את הזכות להיות אנונימית

אבל בהחלט אשמח לשמור על קשר ולהכיר אתכם,

בר האג,

(Love Is In The Air)