לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

לגמור ממחשבה


כינוי: 

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

12/2006

חדירה לפרטיות


אחד מן הדברים שהכי חשובים לי הוא הפרטיות שלי. זה מתבטא בכך שהחדר שלי הוא המקום שלי ולאיש אין אישור להיכנס אליו בלי רשותי, ואם מקבלים רשות להיכנס לשם זה בטח לא קשור לא אומר שאפשר לגעת לי בדברים גם אם הם זרוקים על הרצפה או מפוזרים על השולחן, אולי אתם תוהים מה כבר יכול להיות מפוזר ברחבי החדר, הרי אם זה אישי זה בטח מוחבא. אבל אצלי זה לא בהכרח כך, מכיוון שאני וכל יושבי הבית ובאי הבית יודעים שזה הטריטוריה שלי, ככה שאני לא אובססיבית להסתרה של הדברים. אולי חלקכם קיבל רושם שאני ממש פנאטית בעניין ואולי במידה מסוימת זה נכון אבל למען האמת לרוב אין לי בעיה עם העניין ואולי זה פשוט נובע מהעובדה שאני גרה בחור. לכן לרוב אני באה לאנשים ולא הם באים אלי, לא כי יש לי בעיה שיבואו אלי אלא כי רוב החברים שלי עצלנים מידי בשביל להזיז את התחת שלהם עד אלי.

 

אתמול בלילה חזרתי לי מסופשבוע אצל החבר, אני נכנסת לחדר ורואה שהחלון פתוח. ישר הבנתי שמישהו נכנס לי לחדר אבל לא לקחתי את זה יותר מידי קשה, בכל זאת סך הכל חלון פתוח אולי סתם ההורים שלי רצו לאוורר לי את החדר, הרי הם יודעים שלא לגעת לי בדברים. מסתבר שלמרות שהם יודעים זה לא ממש אכפת להם, אחרי כמה דקות בחדר שמתי לב שדברים שהיו במגירה היו מחוצה לה והמגירות הזזות שיש לי בחדר לא היו בזווית הרגילה, נראה שמישהו התיישב בחדר שלי והחליט שהדברים האישיים שלי הם אחלה חומר לקריאה והחדר שלי זה ה-מקום לבידור. משהו שמאוד לא מצא חן בעיני. מיד יצאתי מהחדר ושאלתי את ההורים שלי מי נכנס לי לחדר, אבא שלי הגיב ב"מה הבעיות שלך?!" ולאור ההיכרות הארוכה שיש לי איתו סימן שהוא זה ששהה לי בחדר וחדר לפרטיות שלי ואם זה לא מספיק היום בבוקר הוא צועק עלי שאני אעשה איזה משהו אז אמרתי לו שאין לי זמן אני עסוקה בלהתארגן וחוץ מזה שאין לי כוונה לדבר איתו אחרי שהוא חדר לי לפרטיות הוא חזר על המשפט "מה הבעיות שלך?!" [כמו שאתם שמים לב הוא מאוד מגוון במשפטים] והוסיף "אני יעשה מה שאני רוצה" כלומר הוא לא הכחיש את העובדה שהוא פלש לי לחדר.

 

אני תמיד סמכתי על ההורים שלי, לא יודעת למה, מן אמון בסיסי שכזה. כבר קרה פעם בעבר שאבא שלי הפר את האמון הזה, אבל התעלמתי והנחתי לעניין כי באמת הייתי בחרא תקופה והאמנתי שהם פשוט ניסו דרך לברר מה קורה איתי, אבל הפעם מצבי טוב מכל הבחינות והוא חדר לי לפרטיות בלי שום סיבה מוצדקת. משהו שהוא מאוד מדאיג בשבילי. חוץ מהדברים בחדר יש לי גם הרבה מסמכים אישיים על המחשב ומחשבים זה השטח שלו. הוא עובד עם מחשבים הוא מבין במחשבים הרבה יותר ממני ומכיוון שממני זה לא חוכמה גדולה אז אני אציין שגם יותר מאנשים שגם מתעסקים עם מחשבים, למרות שמספיק שהוא יבין יותר ממני במקרה הזה. מה שאומר שאם הוא מרשה לעצמו להיכנס לי לחדר אז אולי הוא פולש לי גם למסמכים האישיים שלי במחשב.

 

היום בבוקר התחלתי במבצע להגנת הפרטיות שלי, את כל המסמכים מחקתי מהמחשב והעתקתי לאייפוד, ואני הולכת לקנות קופסה גדולה ובעלת מנעול לנעול את כל הדברים האישיים שלי, כי על אבא שלי אני כבר לא יכולה לסמוך יותר. תגידו שזה פרנואידי, תגידו שזה מוגזם. אבל אני מאלו שלרוב מעלים את כל המחשבות האישיות שלהם על כתב, ככה שזה כמו שמישהו יפתח לכם את הראש ויראה את כל הדברים הכי אישיים שלכם, כאלו שלא אמרתם לאף אחד וגם לא הייתה לכם שום כוונה לומר למישהו אי פעם.

 

אני מקווה שעד השבוע הבא הכל יהיה מאורגן כמו שאני רוצה.

שבוע טוב שיהיה לכם.

נכתב על ידי , 10/12/2006 17:09   בקטגוריות החלטות, שחרור קיטור  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאספקלריה חרמשית אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אספקלריה חרמשית ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)