טוב שלום לכולם 
והנה ללא דיבורים מיותרים פרק 3 יוצא לדרך קצת באיחור אבל לא נורא אני לא יכולה תמיד לעדכן בול בזמן סורי :<
אז קבלו אותו פרק 3
let the tears to FALL-פרק 3
המכונית השחורה עצרה מול אולם ענק ומפואר.
הלהקה החלה לצאת מהמכונית לעבר הכניסה הראשית לאולם,ולפניהם ניפרש שטיח אדום והמון מעריצים חיכו להם בכניסה.
כולם התחילו להתרגש אפילו זה הגיע למצבים של בכי מרוב התרגשות , הלהקה שאשר גם היא היתרגשה החלה לחתום במהירות לעדר המעריצים המרוגשים
ובצעדים זריזים ניכנסה אל תוך האולם הגדול והמפואר.
בתוך האולם היה כ"כ נעים ותחושה של חמימות כזאת והמון מושבים עיטרו את האולם והבמה הגדולה העשויה עץ אורן טהור ומשוייף
הלהקה ניכנסה מאחורי הוילונות הענקיים והכתומים אשר עטפו והסתירו את כל הבמה .
הם החלו לתארגן הם שמו את כליהם על הבמה עשו בדיקה ועשו סימן לשומרים ליפתוח את כל השערים.
הייתה הרגשה של רעידה עדינה ברגליים עקב ריצתם של המעריצים הסוהרים והנירגשים שניסו להיות בשורה הראשונה אך רק ברי המזל הצילחו בכך
השאר נאלצו לשבת בשורות אחרות וליצפות בלהקה מהמסכים הענקים שהיו מונחים על הקירות שבצדדי האולם.
האור התחיל להתכבות הוילונות ניפרשו לרווחה ו4 פלומות אור האירו על כל אחד מחברי הלהקה
וככה הם התחילו בשיר הראשון שלהם .
הזמן החל לטוס לו כולם כ"כ נהנו אבל לכל דבר מהנה יש סוף(חח לא נישמע הכי נחמד XD)
וההופעה הסתיימה והמישפט האחרון של ההופעה טרם נישמע "your tears dont fall".
וכך ניגמרה הופעה מדהימה שהגשימה להרבה מעריצים את חלום חייהם ליראות את הלהקה ולהיות בהופעה שלהם.
האורות נידלקו הוילון שוב ניסגר והמסכים הענקיים סיימו את עבודתם והיתכבו כעבור כחצי שעה כל האולם חזר להיות ריק .
אך הוא היה די מלוכלכך והפועלים החלו לנקות אחרי המעריצים .
הלהקה ארזה את כליה ויצאתה לעבר המכונית השוחורה שהמתינה להם בחוץ.
"זה היה כ"כ בנזונה " אמר מאט בהיתרגשות בעודו ניכנס אחרון לרכב
"אתה צודק אחי זרקו עליי זר ורדים אם קוצים באמצע ההופעה" אמר ג'ייסון והחל ליצחוק
"אני ציפיתי לפחות מההופעה הזאת אבל קיבלתי יותר וזה מה שטוב" אמר מוז והחל לפהק כי הוא היה כבר עייף ומישאלתו כעת הייתה לחזור למלון ולישון כמה שיותר.
"אני רוצה כבר את ההופעה הבאה" אמר מייק בחיוך ופינטז על ההופעה הבאה בהוליווד.
המכונית התחילה להתניע והם נסעו לעבר בית המלון שלהם,הם הגיעו לשם כעבור כ 15 דקות ועוזרי המלון חיכו להם ועזרו להם לעלות את כליהם .
כולם חוץ ממאט התלבשו ונחתו על מיטתיהם ונירדמו.
רק מאט שלא רצה לישון יצא לבחוץ בסביבות ה3 וחצי בלילה וישב על ספסל חשוך מול הכביש והדליק סיגריה(כן הוא מעשן XD).
באותה שעה בערך חזרה אנג'לין מהעבודה והלכה לביתה שם חיכה לה הכלב שלה מסוג דוברמן העונה לשם אלפי.
הוא היתחנן לצאת לבחוץ ואנג'לין יצאתה איתו לטייל מול המלון בו התארחו חברי הלהקה.
"נו יאללה אלפי תעשה מהר הכל אני שפוכה מעייפות" פנתה אנג'לין לכלבה והיתכופפה על מנת לשחרר אותו.
אלפי התחיל להריח את כל העצים והצמחים שהיו שם עד שראה סנאי,הוא התחיל לרוץ אחריו והסנאי ברח דרך הכביש .
אלפי שהתייאש כבר מלירדוף אחריו עצר באמצע הכביש מאט ראה אותו ~זה הכלב מהחלום המוזר שהיה לי~ חשב מאט לעצמו והחל ליסתכל על הכלב שעמד לו באמצע הכביש.
מאוחרי הכלב החלה ליתקרב מכונית שלא יחלה להאט אנג'לין ששמה לב שכלבה על הכביש החלה ליצעוק בניסיון נואש:"אלפי לא !! בוא הנה !!".
אך כשהכלב שם לב לפקודה זה נירא כבר מאוחר מדי כי המכונית הייתה מטרים ספורים ממנו.
"אלפי לא לא אלפי" החלה אנג'לין ליבכות בכי מר והאיפור שלה החל לימרח.
"תסלחי לי אולי זה הכלב שלך?" ניגש מאט בעודו מחזיק בקולרו של כלבה של אנג'לין .
"אלפי אוי אלפי כלב רע" החלה אנג'לין עכשיו ליבכות משמחה וחיבקה את הכלב שלה .
"תודה לך תודה רבה לא הייתי יודעת מה הייתי עושה לולא הייתה מציל את הכלב שלי" קמה אנג'לין מהריצפה וחיבקה את מאט חזק חזק (זה כזה חמוד D:).
מאט חיבק אותה חזרה"זה בסדר לא נורא העיקר שהוא בסדר עכשיו" אמר לה מאט במתיקות והבנה ואנג'לין הרפתה ממנו.
"ד"א אני אנג'לין" אמרה אנג'לין בחיוך גדול והושיטה למאט את היד "אני מאט" לחץ לה מאט את ידה ואז הרפה.
"טוב תישמע אני מתה פה מעייפות אני חייבת לחזור אני מצפה שיבוא יום ושוב ניפגש ונוכל להכיר זה את זה לעומק" אמרה אנג'לין למאט ונתנה לו נשקיה בלחי חייכה לעברו
והחלה ללכת לביתה אם אלפי והחיוך שלה ירד לאט לאט.
"אני גם מצפה ליום שכזה" צעק לה מאט והחל לחזור לבית המלון בשביל לישון כבר.
-מנקודת מבטו של מאט -
"היה לי כ"כ נעים להכיר אותה ,היא הייתה כזאת חמודה.
אני מצפה ליום הזה שאני יפגוש אותה שוב קיבלתי עליה רושם כ"כ טוב
אולי מי יודע בסוף זה היתפתח לשלבים יותר רציניים ונוכל לפתח מערכת יחסיים רצינית בתור זוג.
טוב על מי אני עובד 10 דקות אני מכיר מישהיא יפה וישר מפנטז מאט תחזור לכדור הארץ"
מאט ניכנס לחדרו היתלבש ושכב לישון בעודו חושב על מה שקרה היום ומיתפלל שהוא ואנג'לין יפגשו שוב בקרוב.
בזמן שמאט נירדם אנג'לין ניכנסה לביתה וכולה חושבת על אולי יבוא יום והם יפגשו שוב ומי יודע מה יקרה.
היא הדליקה את הטלוויזה ולפתע אמרה בטון גבוה
"אני כל כך לא מאמינה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
טוב מה דעתכם אני אהבתי את הפרק הזה דוווקה
אז 10 תגובות לא שלי יש פרק הבא'
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Let The Tears To FALL-The Story