אם לא הייתי יוצאת לסמינר בראשון-שני היה לי חופש ארוך יותר של אחד עשר יום במקום שמונה

אבל יצאתי ואני כל כך מצטערת על כך. ולצערי אני לא מסוגלת לסלוח לעצמי על ההחלטה השגויה הזאת, בדיוק כמו כל שאר החלטותיי שתוצאותיהם לא מוצאות חן בעיניי. אני מוצאת את עצמי מתוסכלת עד טירוף וחושבת נון סטופ על כמה כיף היה יכול להיות לי אם הייתי בוחרת בדרך השניה.

הייתי כל כך רוצה לשנות את זה, שגם אם החלטתי הסופית לא היתה מוצאת חן בעיניי בסופו של דבר הייתי מבליגה מהצד הרע שדואג להכאיב לי כל פעם מחדש על החלטה שגויה, ואומרת 'וואלה לא נורא אמנם התוצאה שהחלטתי לא כמו שקיוויתי אבל סבבה. את הזמן אי אפשר להחזיר אחורה אז בוא ננסה להפיק את המיטב מהכאן ועכשיו.'

האם יש סיכוי שרצון כמו זה יצליח להתממש יום אחד ?

חג חנוכה שמח !!