לא מזמן פורסמה בYnet כתבה מעודדת, לפיה עד כה לא הצליח איש לפרוץ את ההגנות ששמה חברת סוני בPS3.
לדידי (חה!) מדובר בחדשה מצוינת. אם זה הצליח פעם אחת, אין שום סיבה שזה לא יצליח גם הלאה, וייתכן שבעתיד הקרוב נראה את הגלגל מתהפך נגד הפיראטים ולטובת היוצרים.
כמובן שזה יכול להשפיע על תעשיית המוזיקה, הטלוויזיה והסרטים, ובקרוב גם על תעשיית הספרים (קינדל תופס תאוצה).
הבעתי את שמחתי (תגובה מספר 1 לכתבה. חבל שלא כתבתי "ראשון!!!!!!!111").
הגיב לי בחור, צעיר כנראה, שטען שאני "מדוכא דרגה 2" לפי בובר, והוסיף וכתב כל מיני הצהרות מפוצצות. נראה שהוא אינטליגנט, רק שהוא לא ממש מבין כנראה את המציאות באותו אופן שבו אני מבין אותה.
את תגובתו אלי אתם מוזמנים לקרוא במקור (זכויות יוצרים וכאלה), אבל את תגובתי אליו אני מצרף פה.
אשמח לשמוע את דעתכם.
"כל הצידוקים הילדותיים שאתה מנסה להשתמש בהם לא יעזרו. אתה מנסה ליצור בהבל פיך עולם אוטופי שבו כל אחד מקבל את המגיע לו, בעוד שאתה יודע היטב שאין זה כך.
לא היכרת אף פעם שחקן הוליוודי רעב? כנראה שאף פעם לא ביקרת בהוליווד. היא מלאה כאלה. אני לא מדבר על עשרות או מאות, אלא על אלפים אם לא עשרות אלפים. אל תסתכל על האלפיון העליון של השחקנים ההוליוודיים ותחשוב שהם המייצגים של התעשייה.
פיראטיות היא באמת לא דבר חדש, אבל פירטיות הייתה תמיד מכה אנושה לכלכלה העולמית. תבדוק כיצד השפיעה הפיראטיות על הכלכלה האירופאית לפני מאות לא רבות של שנים, ותבין למה המלחמה שהוכרזה עליה הייתה כל כך עקובה מדם.
אל תנסה לצייר את הפיראטים המודרניים כלוחמי חופש נועזים ולא מובנים, כי פיראטים, בעברית, הם פשוט שודדים. זה לא השתנה.
אתה נותם את הדוגמה של אפל כאילו אפל מייצגת את כלל התעשייה העולמית. אפל היא בסך הכל חברה אחת שהצליחה ליצור מותג חזק עד כדי כך שאנשים נשבעים בשמו. כמה חברות כאלה אתה מכיר? אפל, מרצדס... אולי יש עוד כמה בודדים, אבל זה הכל. אתה רוצה לספור כמה מותגים קיימים בעולם? חלקם מוצלחים יותר מאלו שהוזכרו, ובכל זאת לא זוכים לאותה סגידה שלה זוכים שני אלו. אפילו בעלי רולס רויס או בנטלי לא סוגדים למותג עצמו כפי שסוגדים לו חלק מבעלי המרצדס.
השיטה המטופשת שהצעת (גביית סכום קבוע מכל משתמש) היא ממש לא חדשה. זה עבד עוד בתקופת קלטות האודיו הריקות שהיה עליהן סוג של היטל ששולם לתעשיית המוזיקה. משום מה האמנים עצמם לא ראו מזה שקל. תשאל את "זמרי הקסטות" של התחנה המרכזית שמכרו עותקים מזויפים בעשרות אלפים, ולא קיבלו עבורם לירה אחת.
אסכם בהבהרה שהעובדה שהתעשייה עצמה (מוזיקה, קולנוע או משחקים, היינו הך) מגלגלת מיליונים, מיליארדים או טריליונים אין בה כדי להצדיק גניבה ממנה. גם אם מדובר בגניבה פעוטה, זו עדיין גניבה. אם המעסיק שלך מרוויח מיליונים כל חודש ואתה גונב ממנו רק 100 ש"ח, האם זה הופך את הגניבה למוצדקת?
תחשוב גם על הצד הזה: אם לא הייתה פיראטיות, אולי היה לחברות המוזיקה אינטרס לקדם עוד כמה אומנים שהיום הם אלמוניים, וכך היינו נחשפים למגוון רחב יותר של מוזיקה שכיום לא מגיע כלל לאוזנינו מפאת חוסר היכולת לפרוץ. אולי החברות שמפתחות את המשחקים היו יכולות לפתח דור חדש של משחקים בהשקעות כספיות ברמות שלא היו עדיין, או סתם לפתח משחקים נוספים ופחות מסחריים שיפנו לקהלים שמתעניינים פחות בסוג המשחקים שקיימים כיום.
אולי הוליווד הייתה חוזרת ליצור קולנוע איכותי יותר ומסחרי פחות, כמו בימי הזוהר שלה, במקביל להמשך הפקת הבלוקבסטרים.
פיראטיות=גניבה"
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
