ארים זרגי

הקונדום התפורר והשנים חולפות,
ללא עגבת.
שום דבר לא  נכנס לתוכי.
כשאני בשעות הכי חמות,
אני מתענגת ושוב חושבת
רק על זרגו של אהובי.
אני עוד חיה בעבר ושוב מפנטזת.
היד שלי מלאה בנוזל האהבה,
רוצה אותך - אני שלך.
לא גומרת, עמוק למטה יש לי שיער ערווה.

רק נתן, רק נתן וזה לא עובר
ובלילה השד עצוב ואפור.
רק נתן, רק נתן בכוסי הבוער,
מחכה שאותי לשגל תחזור.

בלילות אני בוכה לאור ירח,
אני פצועה מרוב שפשופים
וחולמת רק אותך.
כוסי הרותח לא שוכח,
בלעדייך אין כבר משגלים.
עוד יום עובר לו וחולף,
עכשיו כבר חושך והדגדגן שלי לא מכייף.
השפשוף רק מתגבר ומתגבר,
אני נרגשת אבל מיואשת כי זה לא גומר.

רק נתן, רק נתן וזה לא עובר
ובלילה השד עצוב ואפור.
רק נתן, רק נתן בכוסי הבוער,
מחכה שאותי לשגל תחזור.