Placebo - My Sweet Prince

שיר הדיכאונות שלי. ממש ככה.

"אמא, אני לא מרגישה טוב."

בדר"כ כל בנאדם שאומר את זה ישר חושבים על משהו פיזי, כאב ראש, בחילה ושיט כזה.

המ, לא אצלי.

אצלי זה דחף לחתוך/הזיות/כאב נפשי/דיכאון.

נשארתי עד שעה כזאת כי שמרתי על אחד החתולים שלי שחזר מעקירת שיניים ומנסה להתאושש מההרדמה. מה אכפת לי, במילא אני לא עושה כלום.

לפני כמה דקות עלה לי גל של דיכאון לראש ואפילו הוספתי קטגוריה חדשה. אני אומרת דברים שאני לא מתכוונת אליהם או שכאילו מישהו כפה עליי אותם. מוזר. בעצם, שחושבים על זה כל מה שקשור למה שיש לי מוזר.

אני מתגעגעת להרגשה של ה"היי" שהייתי מרגישה שהייתי לוקחת סמים. כל כך מתגעגעת. זה היה מרחיק ממני את כל הצרות, את כל הבעיות.

אני הולכת לחתוך. והפעם, אני לא ינסה להתנגד.

אני יודעת שזה ממש חמור  כשאני לא יכולה להזיל אפילו דמעה אחת מזורגגת.

"too bad to be true"

עריכה:

40 חתכים. כנראה זה על כל הפעמים שהתאפקתי בזמן האחרון.