ברוכים הבאים! ^^

מה שלומכם? :)

...

אם אני אומר לכם שלא עדכנתי תקופה מהסיבה שלפוסט למטה יש ערך חשוב ורציתי שכולם יקראו אותו...

זה יהיה שקר.

ולא, אני לא אוהבת לשקר, אז- לא עידכנתי כי לא היה לי כ"כ כח.

לכתוב דווקא היה הרבה.

אבל את הרוב שכחתי..

מה היה לנו?

יומראשון דפקנו קריעה מטורפת במשחק בית-

ניצחנו 104-36 את ערד!

חוץ מהתוצאה [שמספקת מאוד], פשוט נהנתי מהמשחק הטוב שלנו [למרות ההגנה הלא משהו].

-

גיטרה..

איזה שיעור זה כבר? רביעי היה?

אחלה שם, אני נהנת מכל רגע. רק שאני צריכה להתחיל להתאמן יותר בבית, ולא ב4 בלילה כשכולם דופקים לי על הקיר/ דלת שאני אתסום ואלך לישון.

...

היום אני הולכת לטיימעוף..

שיהיה שבוע בלי האוכל הממכר הזה? D:

מה שלומכם?

מקווה שהכל בסדר:)

...

יצא לי, מנסיון אישי, להבין איזה הבדל גדול חיוך קטן עושה.

עד כמה שזה אולי נשמע מטופש, אבל זה כ"כ נכון!

אם זה סתם, כשאומרים לשכן "שלום" או "מה נשמע?", כששני הצדדים יודעים שזה רק מנימוס. אבל אם להוסיף לזה מן חיוך קטן, זה מוסיף המון.

נותן הרגשה טובה, אח"כ. גם לך, גם לשכן.

-

כשמילצרתי בחופש, היו אומרים לי הרבה פעמים ביום "תחייכי!" ווואלה, הרגשתי מפגרת, סתם לעמוד ולחייך. גם הפה כאב אח"כ. אבל כבר כשמגיעים לשיחה עם אנשים- החיוך הזה בלתי נמנע.

חיוך גם גורר חיוך, בד"כ לפחות.

וזה דיי עושה את המקום להרבה יותר שמח. בעיקר עכשיו, בחורף, שהכל אפור בחוץ.

והקטע הנפלא בכלל זה שכמעט לכולם יש חיוך באמת באמת יפה,

וכשמסתכלים על דברים יפים.. זה נותן הרגשה טובה [או קנאה, אבל זה לא שייך:)].

-

אז יאללה,

חיוך קטן, ותאמינו בחיוך הזה, שלא יהיה מאולץ,

ויהיה הרבה יותר שמח.

...

תגובות של ":)" ו""

יתקבלו בברכה:)

היי,

מה שלומכם? :]

...

מממ

כבר איזה שבועיים, אם לא יותר, דאגתי בצורה יוצאת דופן מה18/11.

הסיבה- צו ראשון, ומיד אחריו, אם אני אספיק להגיע- משחק. [הנקודה היא שלא דאגתי לגביי הצו/ המשחק, אלא אם אני אספיק להגיע לשניהם].

-

המזל שיחק לטובתי- לא התקשתי בכלל במציאת המקום, נסעתי לשם גם עם דנא, עבר דיי חלק, חוץ מהפסיכוטכני שחפר בשכל וזה שאני לא יודעת מה הפרופיל שלי.

אח"כ העייפות התחילה להגיע [ככה זה שישנים כמה ימים אחרונים 3 שעות, ואז יום לפני שעה וחצי בלחץ], ועם העייפות גם בחילות וכאבי ראש.

-

הדרך לאולם העלתה חיוך על פני- הספקתי!

אבל החיוך נמחק במהרה אחרי שעברתי דרך הפגנת מורים שלא ידעתי עליה, וראיתי אנשים שלא רציתי לראות [ובדמיוחד לא בשביתה].

-

אח"כ המצברוח עלה, והיה נחמד בנסיעה למשחק, אבל אח"כ העייפות וההרגשה החרא חזרה, ואיתה גם חוסר הריכוז, והפסדנו את המשחק ביכולת ממש גרועה שלי.

זו הייתה דרך גרועה לסיים יום מצויין [אבל לפחות היום היה אחלה יום:)]

...

עד כאן, אחים:)