שלוש נקודות של "המשך יבוא" או המתנה למשהו,מישהו,מצב כלשהו... מה ששונה ממש שעכשיו.
הקיץ הזה חם. מאווד חם!! החור באוזון גדל ואיתו הטמפ'...
חם מחניק ומגעיל. לא יכולה ולא רוצה לישון בלילה.
כל לילה חלומות מוזרים, מעין סיוטים... לא מפחידים אלא בעלי תחושה מגעילה. אני לא זוכרת כמעט אף אחד מהם. מה שכן זה רודף אותי כל לילה מחדש. קמה בגועל,הפוכה.
נכנסת לפייסבוק ורואה את "העולם שבחוץ" משודר לתוך קופסת מחשב. חלק התגייסו, חלק באילת, חלק בעבודה נורמלית,יוצאים עם חברים.
מועסקים.
ואני כהרגלי יושבת וחושבת יותר מידי. במקום ליהנות מהחופש הזה....
הצבתי לעצמי מטרות לחופש... ואכן התחלתי ליישם את חלקן לאט לאט.
אבל משהו לא בסדר. משהו ממש ממש ממש לא בסדר.
כביכול מוקפת מליוני אנשים סביבי ומרגישה הכי לבד בעולם.
זתומרת.. הם נמצאים שם איפושהו..והם מליונים. אבל אני פה לבד עם עצמי ועם המחשבות שלי.
הלוואי יכלתי להכנס להם לראש. לדעת מה הם חושבים. האם רק אני מרגישה ככה?
האם אני באמת רוצה משהו שכביכול אני חושבת שיש להם ממנו?...
אני שונאת את החופש הזה!!! פשוט שונאת אותו.
אני רוצה לחזור אחורה בזמן.
העולם מקום מסוכן. האנשים יותר נכון. צריך להזהר למי להאמין, למה להאמיו ועל מי לסמוך ולמי לספר, ומה לספר...
כזה הוא העולם.
ואחרי כל החלומות, גם בלילה וגם ביום, פשוט ריקנות. תחושת ריקנות.
זו לא הדרך שבה אני מתלהבת לקום בבוקר.
לא, אני לא רוצה לחזור אחורה בזמן.
אני רק רוצה להסתכל קדימה ולראות עתיד טוב יותר, בהיר וצבעוני.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
