במה פתוחה

לא עידכנתי הרבה זמן יחסית.
אז מה קרה בנתיים?
לא משהו מיוחד: ביקור אחרון אצל השובניקים והמסיבת סיום שלהם [תמונה למטה], היפ הופ, קצת בחוץ פה ושם בערב, ים, סרטים, אצל הבת דודה, מסיבת קאנטרי אחת וסטאנד אפ עם יותר יותר ביט-בוקס מאשר צחוק. נקווה ששבוע הבא יהיה יותר טוב.
[ המסיבת סיום שהזכרתי למעלה ]

יצאתי עם פרצוף קצת סטנדרטי אבל לא נורא- זה למזכרת.
(מימין: דניאל, עדן, עירית, רון, שרון, אני ,קסניה).

וכמובן גם ניקיונות איפה שצריך וסדר בכל מיני מקומות בבית, קצת סידורים וכולי וכולי....
נשמע סבבה יחסית?
זהו שלא ממש. זה מה שהיה בתחילת החופש שכל כך התלהבתי ממנו. [ אפשר לראות את זה מהפוסט הראשון - הקודם]
כמובן שזה מה שהיה... אחרי שהייתי הרבה זמן מחוץ לבית בפנימייה- התגעגעתי הביתה.
אבל זהו המצב בבית חזר להיות רגיל בלי להתרגש מכל קוביית שוקולד שאני רואה במקרר בכל פעם שאני פותחת אותו.
בהמשך נכנסתי לדיכאון בלי סיבה [ נו אתם יודעים... אחד כזה שבא איזה שבועיים לפני מחזור], ופתאום גם בא הקטע שמייקל ג'קסון נפטר- זה עוד יותר דיכא אותי.
איכשהו הצלחתי לצאת מזה אחרי תקופה לא קצרה ומכאן בא התסכול.
הייתי שמחה והכל, ופתאום אני מוצאת את כל הסיבות בעולם לשנוא את הקיץ ולהתלונן בלי הפסקה.
הנה הרשימה שלי:
~חם מידי עד שכמעט אי אפשר לצאת מהבית.
~ אני כבר כמה ימים לא יצאתי בכלל מהבית [אפילו לא לזרוק זבל].
~אין מקומות לצאת אליהם.
~החברים הכי קרובים- רובם לא נמצאים פה.
~חברה הכי טובה שלי טסה לארה"ב לחודש.
~יש מקקים וחרקים- יותר מידי.
~ אני לא מצליחה להרדם מוקדם.
~אין לי כוח לעשות כלום מרוב תסכול.
~אני די מתוסכלת הידעתם??....
בקיצור:
משעמם לי בחופששששששששש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בא לי על איזה חופשה בחו"ל... אבל אין מספיק יצורים מרשרשים בארנק.
אני אעבור את זה איכשהו אני יודעת.
ולסיום- משפט שאהבתי:
"נצלו את החיים אחרת הם ינצלו אתכם".
[ נצלו את החופש הגדול/הקיץ אחרת הוא ינצל אתכם].
יהיה טוב =]