pandaemonium

נותן לכאבי העבר לסגת

היא כבר לא תקשיב,

היא כבר בכלל לא היא

ואיכשהו השלמתי עם זה

לפחות נראה לי שהשלמתי עם זה

אני חיי עם כך שתמיד יהיה שם סימן שאלה

כי היא מעולם לא נתנה לי את התשובה לזה

ומהו כוחו של מכתב אחד?

עברו שבועות מאז שאזרתי אומץ

עברו שנים מאז שדברנו,

אם אני רוצה ואם לא זהו כנראה עבר.

אני מוצא לעיתים שעות מתות

אני כבר לא כל כך מפחד מהם

הרייקנות כבר פחות מפחידה

אני עדיין לא לגמרי רגיל לחיות

אבל אני צועד לכיוון הזה

אני זז , בסוף אני עוד יעשה משהו ויתקדם

עדיין זז לאט 

אבל מוצא שאני כן מחכה לפחות לחלק מהדברים