Away From The Sun -3 Doors Down
It's down to this
I've got to make this life make sense
Can anyone tell what I've done?
I miss the life
I miss the colors of the world
Can anyone tell where I am?
Cause now again I've found myself so far down
Away from the sun that shines into the darkest place
I'm so far down away from the sun again
Away from the sun again
I'm over this
I'm tired of livin' in the dark
Can anyone see me down here?
The feeling's gone
There's nothing left to lift me up
Back into the world I know
And now again I've found myself so far down
Away from the sun that shines into the darkest place
I'm so far down away from the sun
That shines to light the way for me to find my way back into the arms
That care about the ones like me
I'm so far down away from the sun again
It's down to this
I've got to make this life make sense
And now I can't tell what I've done
And now again I've found myself so far down
Away from the sun that shines to light the way for me
And now again I've found myself so far down
Away from the sun that shines into the darkest place
I'm so far down away from the sun
That shines to light the way for me to find my way back into the arms
That care about the ones like me
I'm so far down away from the sun again.
אני כל כך מזדהה עם השיר הזה..
בזמן האחרון הייתי כל כך מבולבלת..ואחרי שדיברתי איתה, אז יותר מתמיד..
אחרי שרבנו אמרתי לעצמי "איילת, בסדר, מה את צריכה חברות כאלו? את צריכה חברות שיבינו אותך, שיאהבו אותך כמו שאת." אבל תכל'ס..אני יכולה להבין אותה..היא מכירה אותי כל כך הרבה שנים, היא חשבה שהיא יודעת מי אני..וכנראה שהשתנתי..לא יודעת אם לטובה או לרעה..אבל אני עכשיו הבנתי- השתנתי.
אם מסתכלים מבט לאחור..לפני כמה שנים..ביסודי. נראתי ואפילו התנהגתי אחרת לגמרי..
הייתי תמימה, חשבתי שאני יודעת מי אני.
אבל כשהתחלתי את החטיבה, משהו השתנה..השתנתי..איבדתי את עצמי..כבר לא ידעתי מי אני..פיתחתי לי תדמית אחרת, מישהי אחרת.
ועכשיו אני שואלת את עצמי: "איילת, זה באמת מה שרצית שיהיה? זאת באמת מי שרצית להיות?"
אני עדיין לא יודעת מה לענות לעצמי.
אני חושבת שאני מרוצה מעצמי..אבל עדיין משהו נראה לא בסדר.
נזכרתי בקטע שכתבתי פעם-
"החיים הם בעצם אודישן.
אלוהים הוא הבוחן והוא גם הבמאי והמפיק.
אנחנו בוחרים לנו דמות ומשחקים אותה, מאלתרים, מנסים להיראות ולהתנהג הכי טוב שאפשר כדי שיהיו מרוצים מאיתנו, אבל בתוכינו אנחנו בעצם מישהו אחר.
את התוצאות אנחנו יודעים רק לאחר המוות.
אם היינו הכי טובים, אם ריצינו אנשים- עברנו ובעצם נלך לגן עדן.
אם הדמות שבחרנו לעצמנו לא הייתה טובה מספיק, אם לא אילתרנו כמו שצריך- נכשלנו ונלך לגיהינום.
אם הגענו לגן עדן- נוכל לשחק את הדמות שכל כך רצינו להיות.
אם הגענו לגיהינום- נאבד את עצמינו ונמשיך לחפש לעצמנו דמויות אחרות."
אז כנראה שבעצם בחרתי לעצמי דמות. אילתרתי אותה, ניסיתי להיראות ולהתנהג כמותה הכי טוב שאפשר.
אני חושבת שעד עכשיו בעצם הייתי "בגן עדן" אבל גן עדן היא בעצם מטאפורה..הגן עדן שאני מתכוונת אליו היא בעצם החברה, המקום שבו הכלל מקבל אותך ולוקח אותך כחלק ממנו.
הגיהנום הוא בעצם המקום שבו אנשים לא מקבלים את מי שאתה, בשבילם ה"דמות" שלך לא טובה מספיק בשבילם.
האמת? שאני גם לא בטוחה שהייתי בגן עדן..אולי אפילו הייתי בינו לבין הגיהינום..
כי בכל זאת, חברים, חברות- לא היו חסרים לי..ועדיין לא, למזלי.
אבל בכל זאת, אני לא מצליחה למצוא את הדמות המסויימת הזאת. אולי מבחינת הכלל אני בסדר..עובדה שקיבלו אותי..
אבל אני עצמי לא סגורה על מי שאני. אני לא יודעת מי אני, אני לא יודעת מה אני רוצה להיות..
אז אולי כל המעשים וההחלטות שהיו לי עד עכשיו בעצם נבעו בגלל החיפוש שלי אחר הדימוי העצמי שלי..
אני כל כך מבולבלת..אני צריכה זמן לעצמי, זמן לחשוב..
אולי אפילו לנתק את עצמי מהעולם לכמה זמן..אז, אם אתם רואים שאני מתרחקת לזמן מה, בבקשה תבינו ואל תיקחו את זה אישית..אני מבטיחה שזה יהיה רק לטובה..אני מקווה..=/
ד"א יש עיצוב חדש..כן, חשבתי להוציא קצת את השחור..בתכל'ס אני רוצה שאנשים יקראו את מה שאני כותבת..והשחור רק מפריע..זה מפריע לריכוז של העין..טוב, עכשיו אני מתחילה לדבר שטויות ><
מחר אני נוסעת לת"א! אני מקווה שיהיה טוב..זה לא בדיוק מועיל לקטע של "אני רוצה לנתק את עצמי מהעולם לכמה זמן.."
אבל אני בטוחה שיהיה כיף..וקשה לי לוותר על הנסיעה כי יוצא לי לנסוע לשם לעיתים רחוקות..ועוד עם חברים, בכלל..
טוב, שיהיה חג שמח לכולם! =]
3>
איילת המבולבלת..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
