יושב לי בכיסא החדש שלי
בוהה במסך
מנהל שיחות מאוד "נוקבות" במסן על:"מה יש לי"
ברקע שירים בעלי מסר מאוד חשוב
אך גם מאוד עצובים - חלקם
אני מנסה להבין מה אני עושה
למה אני באמת קיים
להבין את כל הדברים שעשיתי עד עכשיו
הדברים הרעים והטובים
להבין מי החברים שלי ומי לא
מי באמת חבר לעתיד ומי סתם חבר סתם
להבין במה אני טוב, ובמה אני לא
במה כדאי להשקיע מאמצים, ומה לא שווה אותם
החדר אומנם סגור וקפוא,
אבל אני מרגיש שיש בו עולם ומלואו,
ההרגשה שיש לי עכשיו היא הרגשה שלא הייתה לי בכלל
אני לא יודע מה אני רוצה ולאן אני אמשיך, אם בכלל...
אני רק רוצה אנשים שקרובים אליי
ואת הדברים שקרובים אליי
עכשיו.
עדיין מחפש חיבוק ><
אנוכי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
