You show me how to grow through the change |
כינוי:
...Mary בת: 33
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 4/2010
אבות ובנים
תיכף אני ארצה שתלכו מפה שאוכל כבר ליפול בשקט שלא תראו את הפצעים נפערים שנשאר לבד ונשבר לאט
תוותרו כבר ותלכו מפה שאוכל כבר לצעוק בשקט בלי המבט הקרוע שלכם שנשאר לבד ונשבר לאט
אבות ובנים סבתות ונכדים הלב של אמא מתפוצץ מי אשם לה מי אשם לי מי יפרד ממי אבא בוכה על בן בוכה על אבא
תיכף אני ארצה שתלכו מפה לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול לטבוע או לשוט לחיות או למות
אבות ובנים סבתות ונכדים הלב של אמא מתפוצץ מי אשם לה מי אשם לי מי יקבור את מי אבא בוכה על בן בוכה על אבא אבא בוכה על בן בוכה על אבא
3>
| |
מהסוף, להתחלה.
עכשיו
תורי לדבר
אני רוצה שתקשיב
רוצה שתקשיב
מהסוף להתחלה.
איבדתי את הדרך למחילה
קשה לסלוח על מכה כה נוקשה
הייתי רוצה לספר
על המקום בו ליבי מסתתר
ומסתיר גם איתו
את הפחד, מילים
שאותם,כנראה,לא אדע.
ימים ספורים, לילות בוכים
דמעות של שעות מייבבים
הלילה שחור משחור
תקשיב לי עכשיו
סירה ששטה לאופק
לא תגלה סודות
של אושר
יונה שתווה כל חייה
לעולם לא תגיע
אל העולם
המשביע
דולפין כחלחל
תמים, כל כך
אף פעם לא יוכל
לגלות את סודותיי.
הדבר הכי עצוב
בכל חיי
הלב כל כך נסתר
הלב - אויבי המונצח.
תקשיב לי עכשיו
כי מילים אין בפי
אך שרשרת צעקות
טמונה בתוכי.
כמו לחבר חרוז
אחד אל השני
רוצה לחבור אני
את עצמי לעצמי.
כל כך מעט מילים
כזו משמעות גדולה
הסתבכתי בתוך עצמי
מהסוף
להתחלה.
| |
הרוח לוחשת לך
לצעוד
למרחק לא מובן
כשאת באה לכאן
את פתאום מתחרטת
מרגישה כמו ילדה בת שלוש
את קטנה שכזו
מבחוץ את צועקת
מבפנים כולך שותקת
השמיים מצביעים לך לטוס
למקום לא מוכר
המנוע שלך כבוי
והכוח כבר נגמר
העינים כה עייפות
את רוצה לבכות
פעימות ליבך כבר
אינן נשמעות
תרוצי
בלי הפסק
רק תרוצי
משתק
הפחד
תתעלמי
תרוצי
אל תפסיקי
רק תרוצי
תשתקי
תצעקי
זה לא משנה
רק תרוצי
תרוצי
תרוצי!
| |
את רוצה לכבוש את
שאת לא מכירה
במילים של
קריעה
מכבסת תפילות לארוחה
הבאה
שתיקות מביכות בשיחה
שהייתה
היחיד מעלייך אלוהים
שנמצא בשמיים
יחידים.
| |
כך עובר הזמן
ואת רחוק מכאן
שירים עוזבים לאט
הים כולו בלאט
החושך מערפל
כל העולם רק צל
דמעה שורקת דם
צמאה לחבוק הים
רוח במפרש
ניגון שלא נמאס
גלים אחר גלים
הנצח כבר טבע
כך עובר הזמן
את לא מראה סימן
לעצם קיומך
תוהה אני מכאן
איך העולם נראה
במקום בו את נמצאת?
האם הוא חי,
או שכבר מת?
| |
אני בקושי בשביל עצמי,
איך אהיה בשבילך ?
| |
איני יכולה לעצום את עיני , כשיש פרפר באמבטיה
הוא עלול לשנות את המציאות.
| |
מתנפחת
בכל פעם שאומרים את השם שלך
מתנפחת
כמו סופגניה
מלאת שמנים של
חנוכה
את כבר לא יכולה לסבול דבר מסויים
יא סופגניה מכוערת שכמותך
מי אנחנו יודעים
ומי אנחנו לא
כמה שהינך מלאת רחמים
על עצמך?
תשתקי.
את סובלת?
סבלי עוד.
בבקשה
תסבלי.
מה אכפת לך,
זה רק מועיל לעולם.
הפרפרים ימשיכו
לעוף
העצים ימשיכו
לטרוף
הים ימשיך
לבלוע
אלוהים ימשיך
לצבוע.
| |
כשהיא רוקדת
אדיר ריקודה .
בודקת אם כל החנויות סגורות
אך מעשנות אש
לוהטת תחת כיפת השמיים.
| |
|