You show me how to grow through the change

טוב שהלילה נגמר

בסופו של דבר

הסיוטים מושכים אותך לעבר

בלי סוף.

מה אספר

ציפור , פרחים , חצר

חלום

שתיקה , קיא - מילים

והכל באותו

יום

חדש

מאיר בעיניים

כל זאת

דמיון

מאיץ

לחשוב פעמיים .

בוכות פנייך

דוממות עינייך

במילת שתיקה אחת

צעקה בלי נחת

שריטה

מצלקת לבבות

אתה רוצה לבכות

אך הלב

כבר לא בכוחו

למעוד.

סיפור גן עדן

בשבילך

היה ממלכה .

נסיכים היו פרחייך

הארמון , היה שירה .

חיוך צייר פנייך ,

ופנייך - היו תמונה.

וגומת חן , מונחת בשלווה

ליד שפתותיי הנסיכה האבודה ,

בגן העדן השומם .

בילויים , הנאות קטנות

על קצות

אצבעות קטנות,

מה תגיד?

כסיכה  התופסת שיערות

תתפוס

את החיים .

הייתי רוצה לראות איך זה יהיה לחבק

מלאך

הוא יחייך אליי, יחייך אליי

כך או כך

נצעד יד ביד, יד ביד

ביחד

אל האופק הלא מושלם הזה

ביחד,

הווווו ביחד.

הייתי רוצה לראות איך זה לחבק

מלאך

לרקום חלום, לרקום משחק

בצעדי ענק

נצעד יחדיו, יד ביד, יד ביד

נהיה אחד

הוווו אחד.

לא משנה היכן,

לא משנה לי מי

העיקר שהוא יהיה כאן

המלאך שלי.

נטייל בכל העולם,

העולם שלו

העולם שלי

איתי.

לא אהיה לבד יותר

המלאך שלי

יהיה שלי

לנצח.

אני רוצה לראות

איך זה לחבק

מלאך

איך זה לחבק

מלאך.

זוגיות.

כל הזמן, אנחנו רודפים אחרי זוגיות. למה?, שאלתם את עצמם פעם - למה?

האם אנחנו זקוקים לתשומת לב מרובה מאדם אהוב וקרוב שייתן לנו, ללא הפסקה?

האם אנחנו זקוקים לתמיכה מאיתנו והלאה - כדי להרגיש מסופקים?

למה, אנחנו כל הזמן רודפים ומחפשים זוגיות?

בכלל שלא נדבר, על אלו שכשהם פנויים הם מחפשים יחסים וכשהם בתוך מערכת יחסים - הם רוצים החוצה.

זה מדהים.

מדהים עד כמה אנחנו חסרי החלטיות לחלוטין.

אבל תמיד, תמיד נמצא עצמנו מחפשים אחר זוגיות.

ואם תהיו תקופת מה לבד, תהיו בטוחים שבקרוב זה יבוא אליכם, יקפוץ עליכם כמו כדור שאומר לכם "תחשבו מהר".

העניין הוא, שבנושא הזה......

קשה לחשוב מהר.

הו ילד עבר זמן,

נסעת לחפש רחוק מכאן,

ואני, מחכה לך.

הו ילד שלי בעולם,

ציפור אדם כמו כולם,

מחפש את האופק.

כל מטוס שטס בשמיים,

כל כוכב מאיר בעיניים,

מזכיר לי אותך.

נחניאלי לפני הגשם,

צרצרים בשעות הערב,

תמיד יחכו לך.

הו ילד כששקט,

אני יושבת במרפסת לנגן,

מנגינות געגוע.

הו ילד תשתדל,

להגיע לכאן מהר,

ככה אני מבקשת, בשקט.

כל מטוס שטס בשמיים,

כל כוכב מאיר בעיניים,

מזכיר לי אותך.

נחניאלי לפני הגשם,

צרצרים בשעות הערב,

תמיד יחכו לך.

3>

לכל אחד

יש את היום שלו.

כשאני אבחר לחייך,

אתה ואת ואתה

תבחרו לסכסך.

אם אני ארצה לברוח,

אתם תבחרו לשמוח.

כשאני על רגליי אעמוד,

אתה ואת ואתה

תפשלו בלצעוד.

אם אני ארצה לשיר,

אתם ודאי, את הגיטרה תזרקו

לאין מכיר.

ומיתריה תבשלו בסיר מים

על 90 מעלות חום,

תפצחו בריקודים ותשירו -

שלה שייך,

זה היום.

B-day, can be

BirthDay

and

Bad Day too.

איך שהיא האמינה לזה שאמרתי לה שהכל בסדר,

כתשובה לשאלתה המזוייפת והצבועה מכל - "מה שלומך היום?".

טיפשה. שיא הטפשות חוגגת בראשה הורה.

מטומטמת, ככל בני האדם האחרים או לפחות - רובם הרב בהחלט.

בני האדם מעדיפים להאמין למציאות מתוקה גם אם זו הנה אשליה פסיכוטית שלהם ,

וכל כך חובבניים של חוסר התמודדות עם מצב שהוא קצת קשה יותר.

עם מציאות נושכת, ולא חובקת.

ידעתי , שאם אומר לה ש-"הכל לא בסדר, מורתי החנפנית עם הלב בישבן",

היא תתחיל לחפור, מה זה לחפור - לחפור לי בלב ולזיין לי בשכל.

תחשוב שהיא, כמו כולם, יודעת הכי טוב מה הכי טוב בשבילי , עבורי.

אפילו אולי יותר ממני. מטומטמת.

תחשוב שהיא הסופרוומן שתוכל להציל את מצבי,

עם איזו מסיכה אדומה מזוייפת ואיזו חליפה כחולה מגוהצת.

טיפשה.

אני מתחילה לשנוא אנשים בדמי הרקוב .

שנאה מתחוללת בי, מתחילה וכבר משוטטת בכל גופי כמו -

רעל .

עולם, תפסיק להיות כל כך מזוייף.

אתה מרעיל אנשים.

אינך רואה ??

מתחילים לפחד,

עם הגיל המתקדם.

ככל שאנו רוצים להספיק -

אנו מאבדים יותר.

הזמן הינו דבר יקר,

קסם,

אך קסם מנוכר.

שומעת מפה, משם ומפה

אנשים שבוכים לי, אומרים -

זה יבוא.

זה מגיע בצעקות בלחישות בהריסות מאיטות!!

המוות,

בצורות שונות ומגוונות.

אמרתי להם,

'אל תבכו על זמן שאבד,

נצלו את הזמן שנותר'.

אך הם המשיכו בבכיים המדכא,

המדוכא

המלא בפחד משתק.

אז מה אם יש מוות.

ישנם גם החיים.

צריך ללמוד

לנצל כל רגע

עד שבסופו של דבר -

מתים.

אז מה אם מפחדים,

המוות,

הוא חלק מן החיים.

מנוחה שקטה אצל המתים,

החיים כל הזמן בדאגה -

חיים.

הפסיקו לדאוג,

לחשוש!

להרוס, להשמיד

לבזבז.

זמן הוא כוח,

קסם,

אפשרות.

דרך,

עצם,

הזדמנות.

נצלו מה שנותר,

אל תבכו על העבר.

אז מה,

אם גם אני מפחדת

לא להיות כאן,

מחר?

אם היינו

תרנגולות

היינו מתרקבים

בקיבתם של בני

האדם

בחיים אסורים.

חשב שבעזרת קניית מנגו ,אבטיח, מלון או פרדס שלם,

יוכל לקנות את ליבנו כאילו היה...........סל ירקות.

בעזרת כספים, ממתקים , במבות - שוקלדים למניהם,

חשב שאת ליבנו יקבל על מגש,

ואת גופנו בתוך אמבטיה.

איזה זבל של אדם ; אם בכלל,

הזבל שבזבלים שבזבל שבעולם.

הבן זונה של הכשפים המיוסרים,

ואלוהים - יקבע את דין מותך.

חשב שבעזרת דפי צביעה, קלמרים, תיקים וכסף לדירה חדשה,

ועוד קצת סוכריות וכרטיס לקאנטרי הקרוב,

יוכל לקנות את ליבנו, כאילו היה קופסאת שימורים מאתמול,

ואת גופנו, כלוא, נעול-סגור, בלי אפשרות בריחה.

הרכבת שלך נסעה כבר

אתה סתם ילד

שבחר בעבר.

היתה לך הזדמנות לברוח

אבל אתה בחרת,

לא לרוץ אל המחר.

האתמול כבד עלייך,

אתה קורבן של

הזמן.

ואם תבחר לצעוד צעד קדימה

המחר כבר לא יחכה

הוא מאולתר.

הרכבת שלך נסעה כבר

אתה סתם ילד

ככל הילדים.

היה לך צ'אנס לשמוח

אבל אתה בחרת , ב-

עצב החיים.

העבר משך אותך אחורה,

לא הייתה לך ברירה,

למעוד.

ואם תחליט הפעם כן להתקדם,

לא תוכל כמעט

לצעוד.

העבר שולט עלייך,

והזמן הוא,

מלכך.

אם תבחר בחיים,

ילד קטן שכמוך,

הם, כבר לא יבחרו בך.

עשוי זה חיובי, ועלול זה שלילי.

אז למה עולמה עשוי להחרב,

ואלוהים עלול לשמוח ???