בחיפוש אחריך, אני שומרת את עצמי שפויה.
וציפורים שיראו את הכל מלמעלה,
גם הן לא יכירו בך.
כי גם זכרונות מהולים בכאב כה עצום
יברחו אז ממך.
ושירים עזובים, שאותי עוד מלווים
ודמעות שאותי בלילות מחבקות
גם הן לא יכירו אותך.
כשעוזבים ונוטשים נשמה שלא עשתה דבר
היא זוכרת את כל העבר.
ולפעמים אני רוצה להביט לשמיים
לחפש אחריך,
ירח לשעבר.
אפילו הכוכבים הזוהרים בשמי הלילה
גם הם, לא יזהרו לכבודך.
כי עזבת והכאבת והלב שלי נשבר
שבירה יותר מזכוכית
עדינה וטיפשה אמיתית.
איך האמנתי לכזב שהיה עומד מול עיני בשלווה
גם אני כבר אינני
מכירה אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
