You show me how to grow through the change

בוקר טוב.

יום טוב.

אני כל כך עיפה,

לא מרגישה טוב,

וכשמנסה למצוא נחמה אצל חיים של אחרים כמו למשל לקרוא בבלוגים  -

הגעתי למצב שאף בלוג אינו מעניין אותי, כל הבלוגים מדברים על שטויות,על אחת שמזיינת,על אחת שרוצה לשקול 20 או משהו כזה,אני רק צוחקת מול המסך וחוזרת למיטה.

מה לעזאזל???

when I wake up in the morning

all that I see is your face

when I take the telephone

I remember it's too late

believe me I realize the truth

that your love was deing in crule

and I know that maybe you died too

when I walking in the streets

all I see in my sad eyes

is your lips that talking to me

and they say in a quite voice,

"just be strong, my baby, please",

and you go so fast from me

and I can't just stop my tears...

so please

tell me now

where's your love?

does she near me?

and tell me, tell me now

does she see me falling down?

just tell me , the truth

and let me hear your lovely sound...

אני רוצה להזמין את כל החברים הקרובים..

מהעיר הקודמת שלי והעיר הנוכחית בה אני גרה... :)

רוצה לראות את כולם,

לצחוק כמו פעם ,

בלי ריבים, אנשים מסוכסכים או שום מתח כלשהוא באוויר..

רוצה בירות, וכל מיני שטויות שימלאו אותנו עד הקצה

רוצה לפרוס מזרונים לאורך כל הסלון

לישון עם כולם בסלון עד הבוקר

בבוקר שכולנו נאכל ארוחת בוקר טעיהמ שאבא יכין,

ואז כולם יסעו בחזרה הביתה.

אז למה זה אמור להיות כל כך קשה,

למה אנשים לא מוכנים לנסוע עד לכאן בשבילי ,

כמובן מהעיר הקודמת בה הייתי גרה,

יעשו לי חרא, יעשו לי על הלב -

ויזיינו לי לאלף עזאזל את החשק בכלל לעשות משהו.

ממש תודה.

אחלה חברים אתם.

ממש אחלה.

אני אוהבת אותך נסיך שלי. בכל העולם, כולו:)

שיהיה לכולכם יום מקסים, נצלו אותו.

(אני חושבת שאשאר בבית, עוד יום הפוך ואפור שכזה, כואב לי כל הגוף.)

אני אוהבת אותך , כל כך

אהוב שלי

אני צריכה אותך, בכל זמן

כאן איתי

וכשאתה רחוק, הלב שלי טובע

בים של אכזבות

וכשאתה איתי, הכל פורח

הכל נראה פשוט לחיות.

אני חושבת אותך, כל כך

בכל זמן

אני זקוקה לך , איתי

כל הזמן

וכשאתה רחוק , הלב שלי נשרף

בלהבה טורפת

וכשאתה איתי, הכל נראה

פשוט אחרת.

אז מה יהיה עם המרחק

הבלתי יתואר הזה

העצום הזה

שהורס לי כל כך

את היומיום, את השגרה המנוצלת

אני צריכה אותך

והשגרה, אותי חונקת

אז מה יהיה עם המרחק הזה,

אני שואלת ?

3> . . .

כשאת לוחשת

רק אלוהים שומע

הצליל של מיתרי קולך

על עצב מצביע

האם רק בך זה פוגע?

או גם באחרים...

על כך שהחיים..

לוקחים , הם רק לוקחים

תבטיחי לעצמך

שהעתיד קרוב כבר

והוא נתון

רק בידייך

כשאת לוחשת

רק אלוהים שומע

ובטח, גם יעזור

ויעמוד, גם לצידך

כשאת לוחשת

גם אלוהים יודע

על מר כאבך,

על צחוק שמחתך

ואת יודעת,

את אף פעם לא לבד

תמיד איתך יצעד

לעד

תקשיבי,ילדתי

הכל כאן בידייך

מונח, על כתפייך

אל תוותרי

תקשיבי,ילדתי

אני איתך לנצח

רק אל תוותרי

הכל עניין של גישה,

הכל עניין של תקווה.

לפקוח את עיני בבוקר

לשיר ללא שתיקת האושר -

זה יעשה לי מצב רוח טוב .

לשטוף פנים , לצחוק בסומק

לשמור על קול הזמרים -

זה יעשה לי מצב רוח טוב .

לתפוס את כל חובות הבית ,

את כל חובות הלימודים -

להשליכם לאין יודע .

לחטוף את כל זכויות הנוער,

את כל זכויות הנעורים -

ולאמצם לנצח נצחים .

ובהמשך היום אפגוש ב -

זוגות פרפר , כותרות פרחים,

זה יעשה לי מצב רוח טוב.

אוכל לנשוק לאם הארץ ,

אמא אדמה - הוא שמה -

זה יעשה לי מצב רוח טוב .

לשרוף את כל חובות העומס ,

את כל חובות המבוגרים -

ולהצהיר, "שזה הסוף!" .

לקפוץ על כל חלקי האושר ,

שאת בסיסם אנו הבונים -

ולאמצם , לכל יום בחיים.

הלימודים המחורבנים.

המבחנים הקשים.

הצעקות והחרא שיוצא מהפה של אמא.

התלונות והטענות של אמא שמוציאות אותי מהכלים.

הכאבים בדלקת שברגל.

החובות הזמורגגות שמוטלות לי על הראש.

החברות שלי שלפעמים יכולות לצאת כל כך מפגרות, שאני אפילו לא יודעת אם לצחוק או לבכות.באמת.

עם המרחק העצום שיש ביני לחברים שלי בגלל שעברתי דירה. חרא עם זה.

עם המצב הזה שחברה שלי נסתה להתאבד והמצב שלה עדין לא בשמיים.

עם המחשבות המזורגגות על מה שעברתי.

עם הלילות שאני עוברת בגלל המחשבות האלו.

עם החוסר רצון ללכת לביצפר והחובה המזויינת שאני חייבת להיות שם.

עם זה שנגמר לי הכסף ואני לא יכולה לבקש מאמא שלי כי המצב שלנו לא בשמים, היא בחובות בגלל הניתוחים וכל זה - ואני לא יכולה לראות את החברים שנמצאים בעיר הקודמת בה הייתי גרה.

עם זה שהגיטרה שלי לא אצלי כי חברה שלי בקשה ממני שאני אלווה לה אותה לכמה ימים, כיוו ןשהיא שכחה את הגיטרה שלה אצל חברה שלה.מה לעזאזל? למה אני לעזאזל הסכמתי? כל פעם שאני רוצה לנגן,וזה בערך כל שניה !!!!!!!!!!!הגיטרה לא כאן.זין.

עם זה שהתעצלתי במשך כל כך הרבה זמן לנגן ולהתאמן בכינור, שאני אוהבת כל כך לנגן בו,וכשבאתי לפני כמה ימים לנגן,לאחר שבזמן האחרון נגנתי אולי 5 או 6 פעמים - נגנתי כל כך זוועה, שהסתכלתי על הרצפה ,התחלתי לקלל את עצמי והפסקתי לנגן כי פשוט לא היה תו אחד שלא נגנתי בזיוף.

עם המצב שאני לא יכולה גם ללמוד וגם לעבוד כי העבודה גורמת לי להיות עיפה ולא להתרכז בלימודים.

עם המצב שהמחשבות המזוינות על מה שעברתי מפריעות לי במהלך הלימודים בביצפר.

עם המצב שכל פעם שאני מרגישה חרא ופשוט מצברוח מחורבן ואני צריכה את חברים שלי - אף אחד, אבל אף אחד מ"החברים" שלי לא זמין בשבילי.ועד שהם כן זמינים, להוא קר,ההוא עייף, והוא אוכל תחרא של סבתא שלו. שילכו להזדיין כולם,נו.

שונאת את עצמי, על כל כך הרבה דברים שעשיתי בזמן האחרון - ואני זו שעכשיו אוכלת חרא.

זה יום די רגיל

אני עדיין לבד

מביטה במראה

רואה דמות לא מוכרת

שרוצה לצעוק

אך לא מסוגלת

היא מזכירה לי את עצמי

מזכירה את עברי

דברים שהייתי רוצה לזכור

אך לא רוצה

מזכירה לי את עצמי

בעבר המדוכדך

הלא רצוי

בעבר המלוכלך

כמה שארצה

לא אוכל לבדי...

המראה,

תמיד תזכיר לי את עצמי

כמה שאבקש

אף פעם לא אצליח

לשבור את המראה

לרסיסים, של אהבה.

אני מתגעגעת

לאנשים מהעבר

מהעבר הלא מוסבר

אנשים שנעלמו

ורק מראה אחת

מראה ללא חיים

מראה לי את עצמי

מזכירה לי את עצמי.

כמה שארצה

לא אוכל לבדי...

המראה,

תמיד תזכיר לי את עצמי..

כמה שאבקש

אף פעם לא אצליח

לשבור את המראה

לרסיסים של אהבה.

בוקר .............................

בוקר טוב ....

:)

Get a Grip

There was a time
When I was so broken hearted
Love wasn't much of a friend of mine
The tables have turned, yeah
'Cause me and them ways have parted
That kind of love was the killin' kind
Listen, all I want is someone I can't resist
I know all I need to know by the way that I got kissed
I was cryin' when I met you
Now I'm tryin' to forget you
Love it sweet misery
I was cryin' just to get you
Now I'm dyin' 'cause I let you
Do what you do down on me
Now there's not even breathin' room
Between pleasure and pain
Yeah you cry when we're makin' love
Must be one and the same
It's down on me
Yeah I got to tell you one thing
It's been on my mind
Boy, I gotta say
We're partners in crime
You got that certain something
What you give to me
Takes my breath away
Now the word out on the street
Is the devil's in your kiss
If our love goes up in flames
It's a fire I can't resist
I was cryin' when I met you
Now I'm tryin' to forget you
Your love is sweet misery
I was cryin' just to get you
Now I'm dyin' 'cause I let you
Do what you do to me
'Cause what you got inside
Ain't where your love should stay
Yeah, our love, sweet love, ain't love
'Til you give your heart away
I was cryin' when I met you
Now I'm tryin' to forget you
Your love is sweet misery
I was cryin' just to get you
Now I'm dyin' just to let you
Do what you do what you do down to me, baby, baby, baby
I was cryin' when I met you
Now I'm tryin' to forget you
Your love is sweet misery
I was cryin' when I met you
Now I'm dyin' 'cause I let you
Do what you do down to, down to, down to, down to
I was cryin' when I met you
Now I'm tryin' to forget you
Your love is sweet
I was cryin' when I met you

I love you so so so much baby,

and I'm really sorry about my ugly behavior....

LOVE YOU FOREVER.....M.

"היי...כמה טוב לראות אותך... :)

תראה...בנוגע למה שרציתי לדבר איתך עליו...

אני לא יודעת למה, אבל אני פשוט מרגישה שאנחנו מתרחקים...

אני מרגישה שהרומנטיקה והתשוקה בקשר שלנו כבר לא מורגשת...בקושי,ממה בקושי כבר

אני יודעת במאת האחוזים שהתשוקה שלי גוברת כלפייך כל פעם שאני רואה אותך יותר ויותר בזה אתה יכול להיות בטוח..

אבל לגבי התשוקה שלך אליי...אני באמת שכבר לא יודעת..

ורק רגע, רק כדי להבהיר דבר אחד - אני אוהבת אותך.אני אוהבת אותך הכי בעולם

אל תטיל בזה ספק ולו לרגע.

אבל....

איך אני אגיד את זה..אני מרגישה שאנחנו כבר יותר חברים טובים מאשר בני זוג.

פשוט...אני דברתי איתך על הדברים שמציקים לי ביחסים שלנו כל כך,אבל כל כך הרבה פעמים

ואתה מצטער,אתה לוקח ללב ואני יודעת שאתה לוקח ללב,אבל הנה - המצב לא משתנה,

ותראה לאן הגענו, מצב שבו אני מפחדת שזה יגיע לפרידה.

אני לא רוצה להפרד ממך.

אבל אני כבר כמה חודשים סוחבת את זה בלב, למרות שאני מדברת איתך על זה - לא מרגישה ממש שמשהו משתנה,

אני מרגישה שבתאכלס אנחנו עומדים באותו מקום,באותו מצב עם אותם הדברים שמציקים לי ונוגסים בי מבפנים.

אתה אדם מתוק ומתחשב, ואני יודעת שתה לוקח את מה שמציק לי לתשומת ליבך..

רק חבל וחבל מאד שאתה לא מביא את זה לידי ביטוי בתנהגות שלך וביחס שלך כלפיי, לפעמים.

עוד דבר.

אני מרגישה שלעיתים אתה מזלזל בי.

דיבורים כמו "אני אביא לך כאפה, אל תבואי,את מפגרת,את אומרת דברים מפגרים",ועוד הרבה,הרבה...

אני חברה שלך, אתה לא אמור לדבר אליי ככה.

עוד משפט שאני זוכרת שאמרת הוא, "את חופרת לי".

וואו...זה היה פשוט השיא של השיאים

ועוד לא פעם אחת,אלא כמה וכמה פעמים.

אני חופרת לך? אני ?בת הזוג שלך?חברה שלך?האהבה שלך חופרת לך?

ועוד שבכיתי לך בטלפון ואמרתי לך כמה שאני פגועה ממך, ואתה לקחת את זה לתשומת ליבך אני יודעת את זה.

אתה שתקת את השתיקות של הצער והחוסר ידיעה מה לומר,

שתקת את השתיקה של הסליחה שבאה מהלב,

וידעתי שאתה מצטער ומאוד.

ואתה באת אליי,שמחת אותי ולרגע חשבתי שתפסיק...

אבל אתה ממשיך להתנהג אלי בזלזול לפעמים,וכשאני מעירה לך על זה - אתה מדבר אלי בצורה עוד יותר מגעילה ופוגעת,חסרת כבוד...

ואני שואלת עצמי כל פעם מחדש, מאיפה הדיבור הזה בא

הרי זה לא מתאים לך,אתה המתוק שלי..

היום למשל,כשדברנו בטלפון

אמרתי משהו שלא כל כך מצא חן בעינייך..

ואמרת לי "את אומרת דברים מפגרים,אל תהיי מפגרת".

אז עניתי לך בצורה שאני חושבת שזה היה הדבר הכי נכון מבחינתי לומר "תדבר אלי יפה בבקשה"

ואתה השבת לי,"אני אביא לך כאפה".

מצחיק שאתה טוען שהמשפטים האלו בצחוק,

למרות שאתה לא צוחק כשאתה אומר אותם ובטח ובטח שהם לא מצחיקים אותי.

הם פוגעים בי.

הם מרסקים אותי.

לרגע אני לא מכירה אותך.

והכי מצחיק, שאתה יודע שאני נפגעת מקטנות ובלי קשר לזה,שזה ממש לא "בקטנה" מבחינתי,

אבל אתה יודע שאני רגישה ופגיעה ואתה כנראה שם....שם סוג של זין.

ואני לא מכירה אותך כשאתה עושה את זה.

כי אתה המדהים שלי.

אני לא רוצה להפרד ממך- אני אומרת את זה שוב.

אבל תראה,רק תסתכל לאן היחסים שלנו מובלים..

אני יודעת שפרידה תירסק אותי, אני יודעת שפרידה תירסק אותך

אני לא מעוניינת בזה כלל.

אנחנו שנה ביחד. שנה גדולה ומופלאה.

אני אוהבת אותך יותר מכל

אבל אתה פוגע בי

אנא ממך,תשנה את ההתנהגות שלך כלפיי

אני לא יכולה יותר,קשה לי

אני אוהבת אותך...."

אני מרגישה חרא,מרגישה באדמה..

מרגישה ששום דבר לא יכול להציל אותי כשאני עומדת במצב הזה.

פגעתי בו כל כך הרבה,ועכשיו אני פוגעת בו שוב

ומאכזבת את עצמי כל כך,עד שאי אפשר לתאר את זה בכלל..

אני אפילו לא יודעת מה לומר,באילו מילים אני כבר יכולה להשתמש

האכזבה גדולה וחונקת אותי מדי,אני מצטערת

אני עייפה.

אני עייפה מלחשוב,

אני עייפה מלריב

אני עייפה מלכתוב,

אני עייפה מלשיר

אני עייפה מלנוח,

אני עייפה מלהתרגש

אני עייפה מלחשוש

אני עייפה מלהתבייש

אני עייפה מלהכיר

אני עייפה מלצעוק

אני עייפה מלהצחיק

אני עייפה מלבכות

אני עייפה מלהיות עייפה

ורחוקה מלהיות רגועה.

וגם בשעות הקטנות של הלילה,

כשאני עוד חושבת שאני רגועה,

זו בעצם רק אשליה,

של רסיסי לילה ותווי מוזיקה המתנגנים ברקע,

וכמה נירות ישנים במיוחד המונחים על הספרייה,

ואני חשה בקו המתח האדיר והעצום שנטוע בהם,

אפילו הנירות לא יכולים להיות רגועים .

והחדר כולו עומד, כמו האוויר,

לא זז, שום דבר חדש,

גם אם ניקיתי אותו היום

הוא נשאר ישן ומאובק.

שום דבר חדש לא מנקה לי את העין.

לא כתבתי כאן הרבה.

אני יודעת שלאף אחד זה לא ממש אכפת, זה גם לא אמור להיות.

רק לי אמור להיות אכפת מזה,בתכלס.בסופו של דבר.

אז לא כתבתי כאן המון זמן.

פשוט כל כך רציתי לצעוק את הכל ולבכות ולהקיא את החומר שממלא לי את הלב,

את החימר החום חסר התחושה,

ולא ידעתי באילו מילים להשתמש.

כאילו רציתי להקיא, ולא היה אוכל בגוף.

לא היה מה להקיא.

אבל יש .

יש הרבה.

אני סוחבת הרבה עם עצמי בזמן האחרון.

אני מרגישה שחבר שלי מתרחק ממני משום מה,למרות שהוא אומר שזה לאנ כון והוא אוהב אותי מאד .

אני מאמינה לו,ברור שאני מאמינה לו - אבל עדיין מרגישה שהוא מתרחק...

אני מרגישה שכשאני מבקשת ממנו לומר שהוא אוהב אותי,זה מציק לו..

מה שאני לא חושבת שאמור להיות.

הוא קורא לי חופרת.

זה פוגע...אוהו כמה שזה פוגע.

איזה מן דבר זה, שבן אדם יקרא לבת זוגתו -חופרת?

אז מה הוא עושה איתה אם היא חופרת לו?

הוא אמור לאהוב אותה, להיות בשבילה, כאן ושם ושם וכאן,להקשיב לה ולא משנה כמה היא - חופרת -.

אז זה פוגע.

ואני אוכלת את עצמי.

וכמה פעמים שכבר הערתי לו על זה והוא המשיך.

לעזאזל עם זה.

אני צריכה לבכות,להגיע עד לידי מצב של בכי ושבירה וייאוש בשביל שאנשים יבינו אותי ולמה אני מתכוונת ופאקינג ייפתח להם הלב והעינים כבר והם יפסיקו לפגוע בי??

אז כן!עובדה!

רק אחרי שהתקשרתי אליו בבכי ובצעקות הוא הפסיק.

מפליא אותי.הוא לא היה כזה.

כמו שהוא אומר שאני "פעם לא הייתי כזאת.השתניתי.עכשיו אני חופרת".

אני לא מאמינה אני פשוט לא מאמינה איך הוא יכול להגיד דבר כזה.

והוא עוד אוהב אותי.

אני לא מבינה אותו.

הוא זה שהשתנה.לא אני.

הוא מסוגל לפגוע בי כאילו אני אדם זר ולא חושב שיש לזה השלכות.

הלוואי ויכולתי לקלל אותו.אבל אני לא יכולה.אני אוהבת אותו ,מדי..

ועוד דבר שלא מפסיק להטריד אותי והרבה בזמן האחרון.

"סבא" שלי.

אני חושבת עליו די הרבה.

הרבה מחשבות והרהרוים עליו מעסיקים אותי.

אומנם לא בתדירות הגבוהה שהיתה פעם, פחות.

אבל עדיין.היום,לאחר כמה שבועות שזה מפריע לי,

שמתי לב שזה מפריע לי גם בתפקוד היומיומי.

וזה פאק.

זה מה שחסר לי עכשיו.

אין לי זמן לזה.

זה הדבר האחרון שאני צריכה עכשיו על הראש.

ויש לי מבחנים,והרבה.

ויש לנו השנה מלא פרוייקטים שקשורים במקצועות שיש לנו בגרות עליהם,והתחלנו את כולם עכשיו.

מה שמלחיץ אותי פי עשר אלף.

ומשום מה,למרות שאני לא פרפקיוניסטית,

אני שמה לב שלחלק מהדברים שנורא מעסיקים אותי בזמן האחרון

אני שואפת לשלמות.

לעזאלז עם זה.למה הייתי צריכה להגיע לזה????

כאילו

למה אני לא יכולה להצליח במשהו וזהו,להרגע,לצאת עם זה בחיוך ובשלום ולא לקחת כל דבר מחורבן ללב?!?!?!?!

אני שואפת לשלמות בבגרות באנגלית,באזרחות ובכל מקצועות הבגרות שלי השנה

אני שואפת לשלמות ביחסים שלי עם חבר שלי,שאני לא אאכזב אותו ושאנחנו רק נתקרב יותר מאשר נתרחק

אני שואפת לשלמות ביחסים עם החברים שלי, אני לא רוצה שנריב אני לא רוצה שנסתכסך ושנהיה בכסאח ולמרות זאת!!הגורל המזויין גורם לזה לקרות .דווקא.כאילו דווקא.

פשוט דווקא.הכל דווקא מזויין וגדול.

אז שהעולם יילך להזדיין.

אני הולכת לישון.