חושך.
אני רוח רפאים.
מתרפסת בנינוחות יתרה -משהו , על חלונות התושבים בעיר.
כל כך התגעגעתי להרגשה הזו , שאף אחד אין בכוחו למנוע ממני להתעופף מעל רחובות לא מוכרים .
מליוני סמטאות , צרות ורחבות , שחורות וכאלה שמלאות בכתובות - גראיפיטי , מביטות עליי מלמטה .
כבר שכחתי כמה זקנה העיר הזו...
וכמו ברחובות ניו - יורק , לאחר הגשם השוטף והשמימי, הכסוף כבועה שפיה מפריחה לאוויר,
הכביש לא אוהב להשאר מחוץ לעניינים , וכולו מבריק מטיפות הגשם שדואגות תמיד למלא את הכל , עד שהן מגיעות לחיינו . לעולם שלנו .
כבר הספקתי לשכוח כמה אני אוהבת את הכבישים הרטובים , המלאים - נינוח קוסמי שכזה , שאין לאף יצור , ולאף חי או דומם בעולם הזה .
אני מוקסמת ממנו כל פעם מחדש .
אין הרבה ברירה לנשמות - מתות כמוני , השוכבות מתחת לאדמה , ונחסמות על ידי חתיכת שיש מולבנת העשוייה על ידי זרים ,
אלא לשכב , ולאפשר לחתיכת שיש אחת בודדה ומסכנה , לחסום אותנו בפני ההנאות הקטנות אך הבאמת - שוות בחיים האלו ,
כמו טיפות גשם קסום על כביש ניו - יורקי .
אני מביטה על מכונית ירקרקה - אפרפרה המונחת על הכביש השחור משחור הזה , המבריק , שכל יעודו בחיים זה להיות אב - מחבק
לפחיות משומרות בתוכם אנשים יושבים , ממהרים , חיים ומתים ברגע בו הכביש מחליט כי חיבק יתר - על - המידה .
פתאום , צמרמורת אדירה וחסרת - מימדים ממלאת את כל גופי העירום שאף - אחד אינו - רואה .
הרגשתי שמשהו לא בסדר , משהו הולך לקרות רק בעוד מספר שניות .
הרגשתי שזה איך שהוא קשור לאותה המכונית הירקרקה - אפרפרה שעמדה באדישות יתרה על הכביש , כאילו בטוחה שדבר לא יקרה לה .
או יותר נכון לאנשים שבתוכה .
לא הספקתי לספור 3 שניות , ופיצוץ אדיר העלה את המכונית בלהבה מאיימת עד הרקיע הכחול והלילי.
קילומטרים של עשן מילאו את העיר הניו - יורקית , שלפני מספר שניות היתה כל כך יפה , וכעת היא כל כך הרוסה .
פתאום היה לי קשה לנשום .
הבנתי מי היה במכונית .
שום משפחה , שהאב שלה הוא איש - עסקים דגול במדינה הסובבת סביב השעון 24\7 .
שום משפחה , שבה הילדה היא ילדת - תיכון רגילה ולה שני אחים גדולים שאחד סקייטר והשני כבר סיים תואר שני ברפואה .
שום משפחה בה האמא באמת מאושרת , ובכל יום שישי היא אופה עוגה כשברקע אווירת - השבת המיוחדת .
זו הייתה משפחתי .
משפחתי , ואני .
תאונת הדרכים שאת הכאב שספגתי ממנה כבר הספקתי לשכוח .
מכונית ירקרקה - אפרפרה , שכביש אנוכי שחשב שהוא חיבק יתר - על - המידה , החליט להורגה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
