You show me how to grow through the change

אני עומדת מול המראה.

אני רואה דברים שאני לא בטוחה שאני רוצה לראות.

גופי טיפה השתנה.

השיערות התארכו, גבהתי בכמה סנטימטרים ועוד כמה איבירם התארכו.

משום מה זה לא משנה לי.

הרבה זמן לא חקרתי את עצמי במראה.

אולי לא היה לי זמן לזה, או שזה פשוט נראה לי כבזבוז זמן מושלם.

אבל עכשיו, כשאני עומדת מול המראה,ומביטה..

משהו במבטי השתנה.

פעם נראיתי יותר תמימה.

משהו בניצוץ נעלם, שמחת החיים שהיתה נטועה בי הפכה לעצב תמידי ולדכאון חסר תקדים.

מה שאני רואה מולי, זו ילדה עצובה, אך בעיניה עוד נמצא ניצול אחד.

ניצוץ אחד.

וזה רק בזכות בן אדם אחד.

שלפעמים כשאני מסתכלת במראה, איני רואה את עצמי -

אלא אותו.

את עדי.