ידיד שלי עצבן אותי היום.
"את מחליפה חברים כמו גרביים, חה חה חה".
יופי, כי זה נורא מצחיק ונורא נכון.
היה לי חבר במשך שנה וחצי, זהו, נפרדנו, נגמר, עבר, אני אמורה להתקע בזה , לשקוע בדכאון ולא לראות בעיניים, או לקחת את עצמי בידיים,
ולהמשיך הלאה בחיים שלי??
אז בחרתי באפשרות השניה.
והוא כמו תינוק חשב שזה יהיה נורא מצחיק לבחור באפשרות הראשונה, לצחוק, ולחשוב שאני אוהב את התשובה הזאת.
המשכתי בחיים שלי.
הכרתי אדם שאני חושבת שהוא מדהים מכאן ועד הודעה חדשה.
מתוק,אכפתי.
התאהבתי בו, והוא התאהב בי.
אנחנו ביחד,
אני מאושרת עד העולם הבא.
אני לא צריכה שום דבר יותר מזה, ובטח שלא בנאדם ילדותי שיבוא וישפוט אותי
למה אני עושה ככה וככה.
תתבגר, עולם.
[עדיין מתגעגעת לאנוש שלא זמין אליי...]
מארי.