You show me how to grow through the change

נסעתי ליונית, אני אצלה עכשיו.

הרגשתי כל כך רע שהייתי חייבת לראות את יונית..מפחיד עד כמה שההרגשה שלי השתנתה...אני מרגישה כל כך אחרת...הרבה הרבה יותר טוב.

ומה כבר עשינו? ישבנו בעיר, דברנו, צחקנו, שיתפנו זו את זו בבעיות שלנו כמו שתי סבתות, ירדנו על אנשים, שתינו, ישבנו במסעדה, טחנו ממתקים.היה ענק.

לא יכולתי להפסיק לצחוק, נחנקתי, מחוסר אוויר.

מדהים עד כמה שאני צריכה אותה תמיד, היא הדם שלי, היא מה שמחזק אותי, מבין היחידים.

ולא , אולי אני לא מיוחדת, אבל אני גם לא מזוייפת.

ישנתי אצלה אתמול והיה ענק. יכול להיות שאשן כאן גם היום.

שיהיה לכם יום מקסים,

מיכל, שטוב לה בצורה זמנית שכזו.