You show me how to grow through the change

תבואי

תקחי, תתני

תחיי איתי

אותי.

ואז,

תאמרי מילים של

שתיקה

תשתקי

מילים של תשוקה

נוגעות

לוקחות אותי

איתן

אל אופק לא ידוע

לא מוכר.

ילדה

שלי,

נצחי איתי את

פחדי החיים,

אל תתני לגהנום לקחת אותך

הרשי רק ל-

גן עדן

לשאוב אותך

אליו.

למה לא, בעצם?

למה לא לחיות.

ואז,

תבואי אליי,

תהיי החמצן שלי,

והאור בחשכה.

כי כמו כל פעם שיש הפסקת חשמל,

אני מדליקה נר.

תהיי הנר שלי.

ואולי בארוחה רומנטית.

תשבי מולי.

בשולחן ארוך מימדים.

שאין לו סוף.

ויהיו דולקים על השולחן

רק

שתי נירות בפמוטים מכסף,

ומכשפה שכמותי,

תכבה אותן מהרעפת אהבתי.

אלייך.

ואז,

תקחי שתי כוסות,

ותמזגי בהן יין

בשבילך

ובשבילי.

ואז,

תתני אחת מהן לי,

בחיוך לא מוכר,

תמים, נשי ומהפנט.

ואני,

לא אוכל לעמוד בפני הקסם המשכר שלך.

אקח את הכוס,

אשלב את זרועי בזרועך,

ואומר...

לחייך.

לגבי מה שיהיה אחרי כוס היין

היחידה הזו,

אני לא אחראית.

אני עלולה לטרוף אותך.

אני עשויה...

שלא לשלוט באהבתי אלייך.

כי את טובה מדי,

יפה מדי,

קסומה מדי!

ואני מצטערת אם לא אוכל

לעמוד בזה.

אבל כמובן שאצטרך

לנשוך

את שפתיי,

בהתאפקות עצומה.

של

לא לנשק אותך

פעם..

אחר פעם...

אחר פעם ....