You show me how to grow through the change

מתחילים לפחד,

עם הגיל המתקדם.

ככל שאנו רוצים להספיק -

אנו מאבדים יותר.

הזמן הינו דבר יקר,

קסם,

אך קסם מנוכר.

שומעת מפה, משם ומפה

אנשים שבוכים לי, אומרים -

זה יבוא.

זה מגיע בצעקות בלחישות בהריסות מאיטות!!

המוות,

בצורות שונות ומגוונות.

אמרתי להם,

'אל תבכו על זמן שאבד,

נצלו את הזמן שנותר'.

אך הם המשיכו בבכיים המדכא,

המדוכא

המלא בפחד משתק.

אז מה אם יש מוות.

ישנם גם החיים.

צריך ללמוד

לנצל כל רגע

עד שבסופו של דבר -

מתים.

אז מה אם מפחדים,

המוות,

הוא חלק מן החיים.

מנוחה שקטה אצל המתים,

החיים כל הזמן בדאגה -

חיים.

הפסיקו לדאוג,

לחשוש!

להרוס, להשמיד

לבזבז.

זמן הוא כוח,

קסם,

אפשרות.

דרך,

עצם,

הזדמנות.

נצלו מה שנותר,

אל תבכו על העבר.

אז מה,

אם גם אני מפחדת

לא להיות כאן,

מחר?