שש שנים של לוחמה
בלתי פוסקת
שש שנים של לוחמה
ללא אופק של סוף
שש שנים שאת מודה בחוסר ישע
שש שנים שאת מודה במות נפשי
שש שנים את מנסה לצעוד קדימה,
ובנתיים אנשים טסים, למרחקים.
בו בזמן שאנשים נושאים באושר,
את מנסה להחזיר שברי ילדות כמוסים.
שש שנים את זו את ואת אחרת,
שש שנים, את עצמך ואת עם אחרים.
שש שנים הבחירה שאת בוחרת,
יכולה לקבוע אלף גורלות שונים.
שש שנים, ומעת לעת את משתנה,
שש שנים, יום פרפר, יום חתולה ;
כשאת רוצה, יכולה למות תוך יום,
ואם תרצי אחרת - תשעה נשמות תוכלי לגנוב בתום.
שש שנים שאת עומדת ומועדת,
שש שנים של הצלחה וכישלון.
שש שנים , אלפי שירים כותבת,
במגירה, וחלק נחשפו לעיני כל.
שש שנים, מאות מבטים
אחרים עלייך, ושלך על אחרים.
על העולם, את מביטה מאלף כיוונים שונים.
שש שנים, וכאבים חסרי מנוח,
שש שנים, את מרגישה חסרת אונים.
פעם חזקה, פעם חזקה פחות,
לעיתים צלחו שירייך, להרים את מבטך לרום.
שש שנים את בודדה, וחיוך זוייף פנייך,
שש שנים, את מחייכת לחינם.
לא יודעת מה המציאות היא, אולי הנה רק אשליה
ואם חלום דמיון הוא, או מציאות או רק סטירה -
לפרצוף.
שש שנים, את מפרשת חלומות,
ומקווה שהפרשנות הנה הנכונה.
שש שנים את מצפה לאגרוף חזק לבטנך,
שיגרום לך לחוש בכאב שאינו מתמשך.
את רוצה למות, את רוצה לחיות,
אך מנסה, וכושלת
וזה לא יכול להיות.
מנסה כל עזרה אפשרית, מרגישה חסרת אונים,
כבר שש שנים, עורפך כמעט מופנה לאלוהים.
אולי כועסת, ייתכן ומאוכזבת,
אולי בוכה, אולי שותקת,
שש שנים, במלחמה בלתי פוסקת,
והבחירה שלך, היא הבחירה הבלתי נגמרת.