המצב חרא.
פשוט חרא.
אני קמה בבוקר וכאבי המחזור האלה - מוציאים אותי מדעתי.
כואב לי.
עוד שניה אני מתעלפת מרוב כאבים.
אני כבר לא מרגישה את הבטן ואת הגב מרוב הרגשת הנמלים הטורפות בתוך הגוף שלי.
ההרגשה שהאיברים שלי בגוף נמסים מרוב כאבים.
זה משגע.
התחננתי למות.
זה סיוט.
זה גהנום .
אני לא יכולה לעמוד בזה יותר.
זה פשוט סיוט שכל אחד היה רוצה להתעורר ממנו.
(דבר מצוין לאחל לאוייביך).
אבא שלי, החולה הסדרתי, שנשאר שבועיים בבית ולא הולך לעבודה מטעמים - לא - מובנים ,
שואל אותי בבוקר- אין ביצפר?
השבתי לו שאני לא מרגישה טוב.
"מעניין מאוד. אני מאוד כועס עלייך".
יופי
זה בדיוק!מה שחפשתי ,אבא.
בדיוק מה שישעשה לי טוב עכשיו.
יא משכך כאבים מהלך.
תמיד היה לך הכשרון לגרום למצב הספיציפי הזה להיות הרבה יותר טוב. אתה יודע?
ממש משכך כאבים מהלך.
משהו.
טוב יותר מאדביל ומכל משפחתו הנאמנה.
אתה,החולה הסדרתי שכבר שבועיים לא נמצא בעבודה,
לא ישאל לשלומי או אם אני צריכה משהו,
אלא תבוא אלי בטענות ותעשה לי רע.
נכון?
אחלה אבא...אחלה.
באמת, משהו.
אז כן,
אל תתפלא אם כשאמא מגיעה מהעבודה,
שניכם תגידו לי שלום,
אני אסתכל עלייך,
איישר מבט מאכזב אל הרצפה,
אחבק את אמא - ואמשיך לחדר מבלי לומר כלום.
אל תתפלא,
אל תצפה ליחס אחר,
מטבע תחת מטבע.
לך לא אכפת ממני, תקבל אותו יחס.
פשוט ככה.
אם אתה גורם לי לבכות ולהרגיש רגשות אשם,
אם אתה לא חושב,כמו אמא,
שאני לשם שינוי ומן הסתם - אדם קצת בוגר(17 וחצי,עוד מעט פאקינג 18 ולא 3),
שיכול להחליט בעצמו החלטות ולדעת מה טוב בשבילו ומה כדאי לו -
אז לצערי אתה לא יודע להסתכל על המצב כפי שהוא.
לא כל החיים אני ארגיש רגשות אשם
בגלל מה שאתה חושב שטוב ומתאים לי.
אתה כנראה לא יודע מה עובר עליי.
אתה ,גבר
לא אישה
בחיים לא ידעת ולא תדע מה הם כאבי מחזור.
וזה מוות אכזרי ומייסר.
זה גהינום.
אולי בקרוב אבצע שיחת - נפש עם אלוהים,
ואבקש ממנו להטיל את הגזרה המרה גם על הגברים.
הלוואי שתחווה מחזור.
אבא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
