וכמה שאני אנסה לנחש, להרגיש ולחוש
אני אף פעם לא אדע אם פחדת מהמוות.
כשאת גססת, לא אדע מה עבר לך בראש
כשאת גססת, לעולם לא אוכל לנחש אל איזה אנשים דיברת
בעודך שכבת בבית חולים , מה מוחך הנהרס מרגע לרגע דמיין על קירות הלבן של החדר השומם
ואם רצית לצעוק , לעולם לא אדע מה יהיו מילותייך....
לא אוכל לנחש אף פעם , אילו שירים ישבו לך בלב
לעולם לא אדע כשגססת , על מי חשבת ...את מי תיעבת
האם את אלוהים , או את המעשים הרעים
ואם כן, שלך – או של אחרים ??
כשאת גססת, על איזה חלק בחיים חשבת
על ילדותך, בגרותך או נעורייך ...
האם על עצמך כאם , כאחות או כששכבת בבית ...
קשה לומר את המילה גסיסה , אבל זה בעצם החלק האחרון שלך בחיים
החלק האחרון לפני סגירת המעגל
מעניין מה תהיי בגלגול הבא .
בעצם זה עכשיו .
ואולי את הרוח שאני מרגישה שפותחת לי את הדלת , כשאני שומעת רעשים ולא מבינה מה הרעש הזה ...
והשאלה שתמיד תציק לי היא , האם את כעת שכובה ליד סבא ז"ל ...
לעולם לא אבין , מי האכזר
שקובע כגורל כל כך מר
את המוות
של האנשים הכי טובים .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
