הבלוג של נערה אופטימיתD:

חורף 2011.

בשלושה ימים האלה, לא ציפיתי ליותר מידי..

הרגשה מוזרה, אפילו כיפית, כי זה מוזר שזה קרה לי..שוב.

בכל אופן לא על זה רציתי לדבר, אלא על מה שקורה בימים האחרונים ובמיוחד על מה שקרה היום.

לפני כחודש ומשהו, הכרתי אותך קצת יותר "לעומק".

אתה ילד מהשכבה שלי, מצחיק, מקשיב, מרתק אכפתי .

אתה פשוט אתה..אני אחסוך את כל הקטע המוזר הזה איך התקרבנו יותר משבועות האחרונים..

כי למעשה לי זה אישית מוזר שזה קרה בשנה הזאת ולא לפני .

אבל אני יגיע לעניין..ישר.

לפני כשבוע שאלת אותי על ד' (אני לא אציין שמות כאן)

ואמרתי לך שאני בקשר איתו אבל לא ממש דיברנו כמה חודשים, ואז הוא בדיוק שלח הודעה..

ואז למחרת שאלת אותי למה אנחנו לא חוזרים, אמרתי לך שאני פשוט לא רוצה לחזור לשם..

לא בגלל שלא רציתי או שחכתי אלא בגלל שאני המשכתי...לשכוח ולעבור...הלאה.

יומים לפני אמרתי לך "שאתה אוהב אותי" ואמרת שלא..

אחרי זה שאלת אותי על ג' (מהשכבה שלנו) אם יש לי רגשות אליו אז אמרתי לך שלא שמזמן כבר לא..

והיום, היום הרגשתי והבנתי למה באמת אמרתי לך את מה שאמרתי לך..

יש לי רגשות אליך, לא אמרתי לך דבר, בשיעור יצאנו ...
הבטנו זה בזה ומשום מה זה קרה, אולי לא במקרה אבל התנשקנו..

חייכתי ופשוט חיבקתי אותך לא שלא היה לי מה להגיד אלא כי זה היה מוזר ....

החלטנו שבבית הספר מספרים רק לחברים הקרובים..

לאלה שחשובים לנו..וכן הסכמתי כי לדעתי זה ככה צריך להיות שלא כל העולם ואשתו יודעים ..

לא צריך את זה על הראש, את הבית הספר הזה לא שאני שמה על מישהו שם..

אבל זה בכל זאת מוזר, 

אני לא יודעת מה אתה מרגיש ומה לך יושב על הלב, אבל אני יודעת

שיש לי רגשות...רגשות מוזרים וכפיים אליך...

או שלא?

אך, אתה גורם לי לבלבול נועז..

רותם3>