שנת שירות
טוב, אני לא ממש יודעת מה בדיוק לכתוב כאן.
אני לא באה להתנשא ולא באה לרמות אף אחד אבל רוב האנשים אינם יודעים מה זו השנה הזאת.
רוב התגובות שאני נתקלתי בהן הן "שירות לאומי?!" "את דתיה?!" וכו'...
אז לא, אני רוצה להתגייס כמו כולם, רק שנה אחרי.
לדחות את הצבא לא בשביל סתם אלה,כדי להתנדב באחד ממאות
המקומות המצרפים לצוותיהם נערים ונערות שנת שירות.
רציתי לעבוד עם ילדים בפנימיות. ילדים שהוצאו מהבית עקב בעיות שונות,
שביתם אינו יכול לקיימם עוד והם הוצאו ע"י משרד הרווחה לפנימיות בכל רחבי הארץ.
רציתי לפגוש אוכלוסיות שונות מהאוכלוסיות שהייתי מוקפת בהן עד הגיעי לגיל 18 וכמובן, רציתי לשנות.
חשבתי שאני יכולה לשנות את הכולם, את העולם, רק כי אני רוצה.
אך לאחר מחשבה מעמיקה ונחוצה עבורי, ואחרי הרבה מחשבות מה אני באמת רוצה לעשות בשנת השירות שלי,
ומה בכלל התחביבים שלי למרות שרוב הדברים הם לעזור לזולת או לעזור לנערים שמרגישים חולשה,
אבל זה לא המקום שלי להיות פסיכולוגית או במקרה הטוב להיות פסיכיאטרית למרות שאני נורא אוהבת ומתחברת לנושא הזה,
אחרי הכל אני בן אדם שיש לו הרבה תבונות ומחשבות לעבר החיים שלי,
אך לבסוף החלטתי שהמטרה שלי לשנה הקרובה תהיה, תרומה, נטו, לקהילה..ובעיקר לעצמי.
אני בטוחה שלא הכרתם אותי מספיק, יש עוד המון מה להכיר ולדעת עלי. אבל זאת רק ההתחלה.
אני מקווה שתרצו להכיר עוד ואני בטוח אספר עוד, כי אלו רק הדברים היבשים, כדי שתלמדו להכיר אותי.
מתרוצצים לי כל כך הרבה ג'וקים בראש, אם אצליח להוציא אותם כאן, אני בטוחה שארגיש הרבה יותר טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
נערה אופטימית D:
