" יש ילדים שבכל חופשה ההורים שלהם לוקחים אותם ללונה פארק.
אני הייתי בלונה פארק רק פעם אחת, בטיול השנתי של כיתה ד'.
נסענו לתל אביב, טיילנו בעיר, וסיימנו את הטיול בגני התערוכה .
אני זוכרת שכל הילדים דיברו על הסחרחרת.
כל אחד בתורו תיאר איך הוא הרגיש כשהסחרחרת התחילה להסתובב,
ורק לי לא היה מושג מה מרגישים במצב כזה.
ואז הסתדרנו בתור ואחר כך התיישבנו וחגרנו את חגורות הבטיחות.
המפעיל לחץ על כפתור,
ותוך שנייה הרגשתי שאני עומדת להתעלף!
הסתובבנו כלכך מהר,
ולמרות שלא הייתי היחידה שצעקה "תעצור!תעצור!" הסחרחרת לא נעצרה,
עד שהמפעיל החליט שזהו זה, נגמר הזמן .
אני זוכרת שבלילה, בבית, אמרתי לעצמי שלעולם לא אתן לאדם זר ללחוץ על כפתור ולגרום לי להסתחרר ככה.
אני חייבת לשלוט במה שוקרה לי,
אני לא מוכנה שמישהו אחר יעשה את זה בשבילי."
ילדה מאוכזבת כזאת ,
אך מאושרת מבפנים.
ילדה שלא בטוחה באושר שלה
ומחפשת את הדבר שיביא לה את הביטחון לאושר!
ילדה שמחפשת אהבה
ויודעת שהיא תגיע ברגע הכי לא צפויייי
ילדה שלא חסר לה כלום בחיים
ולמרות זאת היא בטוחה שאין לה כלום ..
SMILE AND THE WORLD SMILE WITH YOU(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
