אולי זה קורה לכם ואולי לא- אבל לי זה כן קורה!
מכירים את התקופה שהחורף רק מתחיל אז בימים הראשונים אתה רק מתבאס שאין שמש ושקצת קר ואפור ,
אבל אחרי איזה יומיים -אני למשל ננכנסת קצת לדיכי...ומה הגורם לזה?!
החורף, למה בחורף כל הימים כאלה אפורים וקרים וגם אין לך כוח לקום בבוקר להתחיל להתארגן לביצפר(הדפוק הזה!)
ואז גם המצברוח שלך די נהרס בגלל מה שהזכרתי למעלה- זה הכל השפעה והשלכה !
עכשיו אולי זה לא קורה לכם אבל לי זה, כמו בתקופה האחרונה:
שאין לי כוח לאנשים ואני מעדיפה להיות סגורה בחדר אין לי כוח גם ללימודים,גם בקושי לחברות וחברים וגם אין לי כוח לצאת מהמיטה ולהתארגן,אז בגלל זה אני כבר עושות מערכת בבקרים ובוחרת מה ללבוש בבוקר(או יותר נכון זורקת על עצמי תדבר הראשון שאני רואה-גם עם זה בגד או צבע שלא סבלתי פעם)...
וגם כן עם שלי ראתה איזה תוכנית על נוער וזה ועכשיו היא כל שנייה באה ומחטטת לי בחדר החסרת חיים הזאת(אבל גם כשהיא באה אליי כל שנייה היא לא שמה לב שאני לא בסדר כבר איזה תקופה-אף אחד לא שם לב,אפילו חברות שלי...כי כשאני באה לביצפר אני מחייכת וכל זה (כאילו אנלא בנאדם שלא מחייך אבל אני כן בנאדם שמסתיר רגשות) ומדברת עם כל הילדים וזה אבל עדיין למרות שיש לי די הרבה חברים אני עדיין מרגישה לבד שאפילו אמא שלי שמכירה אותי הכי בעולם חושבת שהכל אצלי ב"שחקים"),
ובגלל שאני ככה-שאין לי עם מי לדבר כי אני חושבת שאחרי זה לא יאמינו לי או שיגידו שאני מגזימה ושאני צריכה צומי או :"זה רק תקופה זה יעבור.." בגלל שאני לא יכולה להחזיק דברים בבטן ואני חייבת ל"חלוק" ולספר, אז בגלל זה פתחתי תבלוג!
ואני מקווה שלפחות פה אנשים כן יבינו אותי(למרות שכל זה נישמע דרמתי והילד ה"מתבגר שאף אחד לא מבין אותו")