ביום שני הייתה לי בגרות בתנ"ך בפעם האחרונה בחיי, אני מקווה.
משהו מאוד מעניין, אני זוכרת בחומר לאותה הבגרות. אני מאוד אוהבת למצוא דברים שאני לא אוהבת ואפילו שונאת בדת היהודית ובת"נך שלה.
שלא תבינו לא נכון, אני חושבת שהתנ"ך הוא משהו מאוד מעניין ואפילו חכם בצורה מסויימת, אבל לפעמים יש כזו התחכמות, שכמו שבנצרות יש את הדבר הזה שאם אדם חוטא אז הוא הולך לכומר, ואז הכומר אומר לו להתפלל לקדוש הזה או לשלם סכום מסויים וכך החטא ייתכפר להם.
בכל מקרה, אני זוכרת שלמדנו בכיתה על מצוות מעקה:
"כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי נפול הנופל ממנו" (דברים כ"ב, ח')
מה המשמעות של "כי ייפול הנופל ממנו", אתם שואלים? למה קוראים לאדם "הנופל"? האם זה בכוונה? טוב, ברור שזה בכוונה, הרי בתורה אין דבר שלא בכוונה. כל מילה באה לבטא משהו.
לאדם קוראים "הנופל" כיוון שהוא מועד ליפול. יש חטאים שאפשר לעשות משהו איתם, כמו גניבה או שבת, אבל ישנם חטאים שעונשם הוא "כרת", כלומר מוות בידי שמיים. האדם מועד ליפול כיוון שהוא חטא ועונשו של חטא זה הוא כרת. כלומר, אם האדם באמת מת היות ונפל מהגג כיוון שלא היה מעקה - זה כי הוא חטא (ההמשך של הפירוש בקצרה הוא שצריך לשים מעקה על מנת שאדם לא ימות דווקא בביתך, למרות שהוא אמור למות בכל מקרה).
זאת אומרת, שאם חבר שלכם מת בתאונת דרכים, פיגוע או שסתם נרצח - זאת אומרת שהוא חטא בחטא שעונשו כרת.
דיי נוח מבחינת הדת, לא? כך אי אפשר להאשים את אלוהים בזה שהאדם מת. הרי זה בכלל לא משנה שאותו אדם נתן צדקה כל חייו, כיבד את אביו ואמו, התנהג יפה. הוא מת, וזה אומר שאלוהים הכל-יכול מצא את ההזדמנות הראשונה להרוג את האדם המסכן הזה.
אין טעויות בעולם הדת, הכל צריך לקרות. אני לא אשכח שכשהייתי בכיתה י' חברה שלי עברה תאונת אופנוע עם ידיד שלה (הוא נהג), ובבית החולים כשחברה שלה ביקרה אותה היא אמרה לה שמפני שלא שמרה נגיעה והחזיקה בידיד שלה בזמן שנסעו - אלוהים העניש אותה וגרם לתאונה הזאת.
דיי נוח, לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
