ביום ראשון שעבר (1.1.2012) היה לי דייט ראשון, בפעם הראשונה בחיי.
פגשתי אותו ביום פתוח של מכינה קדם צבאית, כבר אז חשבתי עליו בצורה הזו. אחרי כמה ימים הוא הוסיף אותי לפייסבוק, למרות שלא היו לו את השם המלא שלי. איך הוא קיבל אותו? אלוהים יודע. אבל דיברנו, ואמרתי לו שאני לא רוצה לעשות ראיון למכינה, היות ואני מרגישה שהיא לא כל כך מתאימה לי. הוא אמר, שכדאי לי לעשות ראיון בכל מקרה, "להשאיר את האפשרויות פתוחות". הסכמתי איתו, כי הוא אמר שאם בא לי אז הוא יכול לקבוע לנו בערך באותו הזמן, וגם דיברנו קצת והבנתי שיש לנו תחומי עניין דיי דומים. הרי, מי כבר ראה את "שרלוק" של הBBC? מי גבר שמודה שאוהב בריטים ואת לונדון הקסומה? מי דובר אנגלית כמוני? עם מי כבר אפשר לפתח שיחה על אלוהים כבר ביום הראשון בו אתה נפגש עימו? מי בא מהעולם הדתי כמוני? ולמרות שהוא חובש כיפה ומאמין באלוהים ובדת היהודית, יש לו ראש פתוח מאוד ואין לו בעיה עם הדעות שלי.
מאוד התרשמתי ממנו, כבר מיותר להגיד.
ואז הוא שאל אם אני רוצה לצאת לאיפה-שהוא אחרי הראיון, ולא הייתי בטוחה אם זו הזמנה לדייט או לא, בגלל הניסוח. אבל מאוד רציתי, ולכן הסכמתי. בדיוק יצא הסרט של שרלוק הולמס השני, והוא הציע. וכמובן שלא הולכים לסרט בדייט הראשון, כי בדייט אמורים לדבר. אבל לא הייתי בטוחה שזה דייט והרי אי אפשר לשאול, כי אם זה לא - פדיחות. אז הסכמתי וקבענו לשרלוק הולמס.
אני זוכרת שבאותו הערב גם הוא שאל למספר שלי ונתתי אותו, וגם ביקשתי שייתקשר כדי שגם לי יהיה את שלו, והוא באמת התקשר. וסיננתי, כי התכוונתי שייתקשר רק על מנת שיהיה לי את המספר שלו. והוא שאל למה סיננתי, אז אמרתי לו בצחוק שאם יתקשר שוב, אני אענה. והוא התקשר שוב, אז דיי התלהבתי ועניתי. דיברנו בערך שעה בטלפון.
הגיע היום של הראיון, וקבענו בגן מאיר רבע שעה לפני זמן הראיון כדי שנבוא ביחד. הוא הגיע קודם, אני הגעתי בשלוש דקות איחור, והתקשרתי אליו היות ולא ידעתי בדיוק איפה הוא נמצא בגן מאיר. היה תפוס, אז פשוט החלטתי לחפש אותו ומצאתי אותו אחרי דקות ספורות של חיפוש. כי מי כבר בערך בגיל שלי יושב על ספסל לבד ומדבר בטלפון?
התחבקנו, והוא נישק אותי על הלחי. אני חושבת שהוא ניסה להחזיק לי את היד בזמן שהלכנו למכינה, אבל אני לא בטוחה. כשהגענו לשם הושיבו אותנו בספרייה הקטנה ומילאנו טפסים, ודיברנו תוך כדי. לי קראו ראשונה, והיות ויש שני מראיינים, מסתבר שלו קראו בערך חמש דקות אחרי.
אני סיימתי את הראיון חצי שעה מוקדם ממנו, ולכן חיכיתי. אחרי שעברה אותה חצי שעה של שיעמום טוטאלי וכמעט שברתי לעצמי את הראש, יצאנו לכיוון הסנטר שם היה הסרט, והתחיל לרדת קצת גשם אז היה רומנטי. וגם קפאתי מקור ורעדתי וקצת התלוננתי, אז הוא הציע לי את הסווטשירט שלו, אבל סירבתי. זה הפך למן משחק כזה כי התמסרנו בסווטשירט שלו, כי לא הסכמתי לקחת את הסווטשירט שלו ובאיזה רגע הוא אמר שהוא חייב לתת לי את הסווטשירט שלו, כי אנחנו בדייט והוא צריך ג'נטלמן. הייתי בשמיים.
מסתבר שהסרט בשבע ורבע והיה כבר חמישה לשבע, אז דיי רצנו. אבל רציתי להגיד שלום מהיר לסאם בתומר אז עצרנו לרגע שם וסאם הבין שזה דייט, והוא קצת ירד עלינו כששאל אותנו איזה סרט אנחנו רואים, ואמר שלא אמורים ללכת לסרט מעניין, כי בסרט לא אמורים לצפות בו. אני חושבת שהסמקתי. הוא גם אמר שהוא צריך לקנות לי מלא פופקורן ושאני אוכלת מלא, ושזה לא נראה שאני לא אוכלת כלום. והוא מכיר אותי, אני לא אוכלת כלום חח.
אחרי כמה דקות עלינו למעלה לקנות את הכרטיסים, ואני שילמתי על שלי. קצת איכזב אותי שהוא לא הציע לשלם, כי כמובן שהייתי מסרבת להצעה, אבל רציתי שהוא יציע. הלכנו לקנות פופקורן ושתייה, והופתעתי שהוא רצה לשלם והוא לא קיבל "לא" כתשובה, אז הסכמתי כי כבר קצת איחרנו לסרט.
בסרט הוא החזיק את הפופקורן, בהתחלה דיי נמנעתי מלאכול כי לא רציתי שהוא יחשוב שאני אוכלת מלא, וגם לא רציתי שיהיה לי טעם של פופקורן למקרה שנתנשק. אבל אז ראיתי שהוא אוכל, אז אכלתי לאט לאט, ושתיתי כל כמה זמן את המים המינרלים שלי.
בערך באמצע הסרט הוא כרך את ידו סביבי וממש החזקתי את עצמי מלחייך את החיוך הכי ענק שאני מסוגלת אליו, ופשוט נשענתי אליו. דיברנו גם במשך הסרט, אבל לא התנשקנו לאכזבתי.היה כיף בסרט, ואז הלכנו לשירותים.
רצינו ללכת הביתה אבל ירד גשם, אז מצאתי תירוץ למשוך את הדייט הזה עוד קצת, כי כן רציתי נשיקה. אז הלכנו לקאסטרו, והוא גילה את המדרגות הנעות. ואת הספה שבקומת גברים. אז התיישבנו, ודיברנו מלא, וגם על דוקטור הוא ועל הספיישל קריסמס הגרוע, שמסתבר שהוא בכלל לא ראה למרות שדיברנו עליו, אז היה מצחיק. ישבנו על הספה הזו אולי שעה, ואני חושבת שהיה איזה רגע שהוא בא לנשק אותי כי כל הזמן הזה היד שלו הייתה כרוכה סביבי ונשענתי עליו, אבל קצת השתפנתי אז התרחקתי מעט.
אחרי כמה זמן ראינו שנפסק הגשם, והיה כבר באמת מאוחר (אחת עשרה) אז הוא ליווה אותי לתחנת האוטובוס ודיי שמחתי כי הוא כן ג'נטלמן. ואז ראיתי את האוטובוס שלי, וקצת התאכזבתי כי חיכינו רק ארבע או חמש דקות, ולא רציתי שהערב יגמר כל כך מהר. ואז כשהאוטובוס בא, התנשקנו. לא משהו רציתי, אבל היו שפתיים חח. והוא אמר שהוא מאוד נהנה, ושהוא ייתקשר.
והייתי בשמיים האוטובוס, ולא יכלתי להפסיק לחייך כל הנסיעה.
והיום אלו כבר שבעה ימים, והוא לא התקשר. מצד אחד זה כל כך מעצבן אותי שאנשים אומריםש הם ייתקשרו, והם לא עושים את זה כי פשוט לא נעים להם להגיד שלא היה מספיק טוב בדייט, כי אני הכי בן אדם שיגיד בפנים מה אני חושבת ואני לא אמרח אף אחד. מאידך, אחי החורג אמר לי שיש איזה-שהוא כלל שאסור להתקשר ביומיים/שבוע ראשון, תלוי בחברה איתה אתה מסתובב. אני מקווה שיהיה טוב, כי באמת התרשמתי ממנו לטובה.
אוף.
אני קצת חושבת על לשלוח לו את הפוסט הזה. מה אתם חושבים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
