אני בטוחה שהרבה קוראים (אם יש הרבה בכלל חח) יזדהו איתי בפוסט הזה, כי הארי פוטר הוא תופעה.
אני זוכרת שהתחלתי לקרוא את הספר הראשון לאחר שאחותי הכריחה אותי לעשות כך, ממש בכיתה ב' (2002). ישר נשאבתי לספר, לקסם. כולם יכולים להזדהות עם אחת הדמויות הראשיות. הארי היתום שיש בו כל כך הרבה, אבל אף אחד לא אוהב אותו; רון בעל האמצעים הכלכליים המוגבלים הלא מאוד חכם אבל עם לב זהב; הרמיוני הגאון שקצת בשולי החברה כי היא פשוט נהנית ללמוד ולהעשיר את הידע שלה.
קראתי עוד ועוד, ראיתי כל סרט שיצא, וחיכיתי בחוסר סבלנות לספר החמישי במשך זמן רב. הייתה לי תקופה שקראתי גם פאנפיקים (סיפורי מעריצים), ולפעמים אני נהנית לחזור לאלו האהובים עליי. הארי פוטר היה תקופה שלי. הייתי מכורה לספרים, לסרטים, לסיפורים, לחדשות, לשחקנים ולתמונות. אני זוכרת שבכיתה שלי לא הרבה קראו את הספרים. אלוהים, אני זוכרת שרוב הכיתה שלי בקושי קראה. אבל לאלו שכן קראו את הספרים, שהיו מכורים בדיוק כמוני, התחברתי בקלות. כשלא היה על מה לדבר, דיברנו על הספרים או על הספרים שיהיו. דיברנו על מה שאנחנו מקווים לקרוא בספר הבא, על ההרפתקאות שג'יי קיי רולינג תכתוב על דף אך ורק בשבילנו. גם אחי החורג קרא אותם, וכשפורסמו גם הספרים החמישי, השישי והשביעי הוא קרא אותם לפני, היות והוא דובר אנגלית. תמיד דיברנו על זה, תמיד הנושא חדר לשיחה. אני זוכרת מקרה שכשהגעתי לבית שלו (לפני שאבא שלי ואשתו התחתנו) ודפקתי בדלת, הוא פתח את הדלת לכדי סדק ושאל אותי מה הססמא, ממש באותו הטון שהגברת השמנה שאלה בסרט הראשון. למרות שעכשיו אני זוכרת רק אחת, אז זכרתי את כולן.
הארי פוטר היה תקופה מדהימה בשבילי, ואני בטוחה שהוא היה הגיבור של הרבה ילדים בעולם.
עכשיו כשאני קוראת את הספרים, אני חייבת לקרוא אותם באנגלית. המשלב הלשוני של הספרים בעברית כל כך נמוך, שתוך שנייה אני יכולה למצוא מילה גבוהה יותר ומובנת לרוב האנשים למילה אחרת. אני לא מסוגלת לקרוא ספרים משלב לשוני כה נמוך, ולפעמים אני מתפללת שיעשו חסד לסדרה ויתרגמו אותה שוב. כשקראתי את הסדרה בפעם הראשונה באנגלית, היו כל כך הרבה מושגים שלא הכרתי. מושגים שבעברית נשמעים כל כך שונה. polyjuice (שיקוי הפולימיצי מהספרים השני והשביעי) או mudblood (בוצדמ/ית, קוסמים שנולדו לשני מוגלגים), או muggles, (מוגלגים, אנשים לא קוסמים). לקח לי המון זמן להבין למה ג'יי קיי רולינג התכוונה במושגים הללו. כשקראתי את הסדרה באנגלית, פשוט נהניתי. היו כל כך הרבה מילים שלא ידעתי מה משמעותן שהייתי צריכה לפתוח אוקספורד. מילים שלעברית, פישטו אותן למשלב לשוני כל כך נמוך. אני לא זוכרת באיזה ספר זה היה, אבל היה קטע שהארי פגש לראשונה את צ'ארלי, או ביל. בכל מקרה, אחד האחים הגדולים של רון. סלחו לי אם אני לא מצטטת מילה במילה, אבל באנגלית היה כתוב "there was no other word to describe him. he was...cool", והתרגום העברי היה "לא הייתה מילה אחרת לתאר אותו. הוא היה פשוט...קול" וכן, עם ההטייה של המילה. האם המתרגמת לא יכלה למצוא מילה עברית? כי יש מילה שמתארת בדיוק את מה שהיא הייתה צריכה. המילה הזו היא "מגניב". בכל מקרה, הגיע הזמן שיתרגמו שוב את הסדרה.
כשהגיעה תקופת הדמדומים לא מזמן, בכיתה ח', לא השתתפתי בה. כן קראתי את הספרים (באנגלית, התרגום העברי נמוך כל כך), ואהבתי לנתח את האישיות של כל אחת מהדמויות, במיוחד של בלה, אבל לא נכנסתי להסטריה שעדיין קיימת. כשהגיעה התקופה של דמדומים, אמרו שהסדרה הזו תהיה כמו הארי פוטר. אבל אני לא מבינה איך רומן נוער כל כך מובהק יכול להתאים למבוגרים, לנוער ולילדים כאחד. במיוחד שבספר השלישי או הרביעי מתואר סקס. דמדומים אולי מקבל את אותה תשומת הלב, אבל הסדרה ממש לא באותה הרמה של הארי פוטר.
בעוד דמדומים עוסק בעיקר באהבה בלתי אפשרית, הארי פוטר עוסק בטוב נגד הרע וקבלת השונה. הסממן היחיד שדומה בין שתי הסדרות הוא העל טבעי ותו לא.
בכל מקרה, הארי פוטר היה ועודנו חלק ענקי מהחיים שלי. אחרי עשר שנים שלמות, אין יותר למה לחכות. אין ספר נוסף לחכות לו בכליון עיניים, או עוד סרט לבקר. עוד סרט להתאכזב ממנו בטענה שדווקא את הדברים החשובים, לא הכניסו. עוד ספר להזמין חודשיים מראש ולהיות הראשונים בחנות כדי לקנות אותו. עוד זכרונות, עוד פרמיירות. אני לא רוצה להיפרד ממנו, אני לא רוצה להיפרד מהילדות התמימה הזו.
מה עושים כשהכל נגמר, אבל הזכרונות נשארים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
