ביום ראשון או שני שאלתי את מיכל איפה היא בל"ג בעומר כי רציתי להעביר אותו איתה. היא אמרה לי שעם הצופים, ושאלה אם אני רוצה לבוא; הסכמתי ושמחתי שאבלה איתה את ל"ג בעומר. היא גרמה לי להרגיש כאילו היא זו שמזמינה אותי, אבל משום מה יש לי הרגשה שאמרו לה להזמין גם אותי...
דיברתי איתה כמה פעמים בקשר לזה, שאלתי אצל מי, אם להביא משהו, דברים כאלה. בסופו של דבר ביום שישי קבענו שבמוצ"ש אבוא אליה בשמונה וחצי, אבל שאתקשר אליה לפני שאני יוצאת.
בשבת הגעתי הביתה מאבא, התארגנתי הסתדרתי, הדבר היחיד שעוד היה חסר לי היה איפור. בשמונה ורבע הטלפון צלצל, וראיתי שזו מיכל והנחתי שהיא רוצה לשאול איפה אני. עניתי, והיא אמרה שהתוכניות שלה השתנו, שהמשפחה שלה עושה מדורה והיא רוצה להיות איתם, אבל שהיא לא מבריזה לי ואחר כך היא תצא איתי למדורה שדיברנו עליה. שאלתי אותה מתי בערך, והיא אמרה באחת עשרה - אחת עשרה וחצי היא כבר תהיה בבית. במשך הזמן ראיתי קצת טלוויזיה, אכלתי, הייתי על המחשב... שמתי לב שהשעה כבר יחסית מאוחרת, והתקשרתי על מנת לשאול אותה מה קורה. היא אמרה שהם עדיין במדורה ושהיא לא יודעת מתי היא תצא, וביקשתי לדעת מתי בערך. היא קצת התעצבנה, ופשוט אמרתי שאני לא רוצה שהיא תתקשר אלי באחת בלילה ותאמר לי שהיא עייפה, במיוחד אחרי שקבעתי איתה לפני שבוע, והיא בערך הבריזה לי רבע שעה לפני שהייתי אמורה להיות בבית שלה (את החלק שמתאר את הסיבה לא אמרתי לה). מה היא אמרה? "טוב, בסדר, אני אשתדל".
ניתקתי אחרי כמה שניות שדיברנו, והאירועים של שנה שעברה חזרו אליי. לא רציתי להשאר שוב בבית, לבד, לא מוזמנת לשום מקום. רק שהפעם, היה לי לאיפה ללכת, פשוט זה היה בתל אביב, והיה כבר אחת עשרה בלילה ולא היה מצב שאמא שלי הייתה מרשה לי ללכת ברחובות בשעות כאלה בתל אביב. במקום להיות שם, בטפשותי, החלטתי שחשוב לי יותר להיות עם מיכל. אחרי שנה שעברה שאמרתי לה בבהירות שאם היא לא תזמין אותי למדורה שלה, או לאיפה שהיא הולכת, אני אשאר בבית, לבד, והיא תירצה שהיא לא בטוחה שזה בסדר אם אני אבוא (אלה אותם האנשים שהוזמנתי אליהם השנה). היא אפילו לא שאלה.
אתמול באחת עשרה כתבתי סטטוס בפייסבוק "למה יש לי הרגשה שהולכים להבריז לי...?". הנחתי שלא הרבה יראו אותו, כיוון שכמעט כולם כבר בחוץ, כולם נהנים. מסתבר שכמה אנשים ראו אותו, והתקשרו למיכל ושאלו למה היא הבריזה לי.
מיכל שלחה לי טקסט:
23:13
אם את חושבת שאני עומדת להבריז לך הערב כמו שכתבת, אני מציעה שתלכי לישון.
הופתעתי, ונפגעתי.
23:14
אני לא חושבת ככה, אני מרגישה ככה. יש הבדל... זה לא כיף להזכר בשנים קודמות שנשארתי בבית בל"ג בעומר...
אם מישהו קורא כאן בכלל ויש לו את הספק הקטנטן ביותר שהיא ידעה על מה אני מדברת, הוא טועה.
23:22
בסדר, אבל את לא יכולה להבנות עליי ואז לגרום לי להרגיש רע שאני עם המשפחה
23:24
אני כן יכולה לבנות עלייך אם קבענו, אבל אני לא מנסה לגרום לך להרגיש רע על זה שאת עם המשפחה... אני רק מפחדת שתתקשרי אליי באיזה אחת...
23:27
אז אולי עדיף שבפעם הבאה לא נקבע. וכשכולם מתקשרים אליי לשאול למה הברזתי לך
מה לעזאזל?! היא מתעצבנת על זה שאני לא רוצה להשאר לבד?! נו באמת, "אולי עדיף שבפעם הבאה לא נקבע"?! היא זו שהתקשרה אליי חמש דקות לפני שרציתי להתקשר אליה ולהגיד לה שאני יוצאת! ולא שאני כועסת על זה שהיא רוצה להיות עם המשפחה שלה, אני כועסת על זה שהיא מודיעה לי מרגע לרגע! לא רק שזה לא אחראי, זה פוגע.
23:28
א.. לא חשבתי שמישהו יראה את זה עכשיו, כשכולם בחוץ... אני ממש מצטערת שגרמתי לכך...
באמת, לא התכוונתי שכולם יחשבו שהיא הבריזה לי. פאק, לא חשבתי שמישהו שקשור לזה בכלל יראה את הסטטוס עכשיו! על זה אני באמת מצטערת.
23:30
א. תעשי לי טובה. ב. לא כותבים סטטוסים אם לא חושבים שיראו. אין מה לעשות...
23:31
לא חשבתי שיראו עכשיו. ושוב, אני באמת מצטערת
מה היא מצפה שאגיד? זה לא שאני משקרת ורציתי שייתקשרו ושכולם יחשבו שהיא בן אדם רע, פשוט רציתי להוציא קצת, וזה לא היה מספיק לפוסט...
23:34
שיהיה... יש לך דרך להגיע לשם?
23:35
אני אפילו לא יודעת איפה זה שם, לכן קבעתי איתה מלכתחילה...
ולא, כשאמרתי את זה לא התכוונתי שקבעתי איתה כי לא ידעתי איך להגיע, אלא כי רציתי פשוט שנלך ביחד, וגם כי לא ידעתי איפה זה.
23:38
לא, את קבעת איתי כי לא היה לך מה לעשות. אז תצאי לכיוון הבית שלי כשאגיד
אין לי מה להגיד, היא פשוט יצאה זונה, וכשהיא תמיד אומרת שהיא ביצ'ית, לא חשבתי שזה יבוא אליי, לא חשבתי שהיא יכולה להיות עד כדי כך רעה. אז כמו הכותרת, אסור לי לשכוח עד כמה היא יכולה לפגוע בי כשהיא רוצה.
להוסיף ל to do list:
למצוא חברה הכי טובה חדשה פחות אגואיסטית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
