 כינוי:
Omg?! מין: נקבה תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2013
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 1/2013
סיגריה במרפסת
יצאתי לעשן במרפסת, לא עשיתי את זה הרבה זמן, לא לבד ולא מאז שהסכימו לי לצאת מהבית פעם ראשונה אחרי העונש הזה.
ובום-הכל חוזר.
כל החופש הגדול הזה, כל הזיונים, האורגיות, הבריחות, הסמים.
בעצם, שום דבר לא נעלם, הכל נשאר. כל הזמן תזכורות.
או מהיזיזים האלה, או מאנשים חדשים, גם מהחברים, כולם יודעים הכל, אני כבר לא מסתירה, להפך. אני אפילו צוחקת על זה, אבל לא באמת.
שאני והחבר עשינו את זה, זאת אומרת, אחרי שעשינו את זה, הוא אמר לי שאני ממש טובה, הכי טובה שהייתה לו, צחקתי ואמרתי לו שמשתלם להיות השרמוטה של האזור, הוא צחק ואמר שלפחות משהו טוב אחד יצא מזה. אבל זה כאב. אני יודעת שהוא גם חושב שאני שרמוטה, כל פעם שאני מדברת עם גבר אני רואה שהוא חושב שאנחנו הולכים להזדיין, כי הרי, זאת אני.
אני. שידועה בכל האזור כבר בתור מי שחצי עיר עלתה עליה. אני, שעשתה אורגיות וסמים, והזדיינה בשביל כסף, אבל לא באמת, למרות שאף אחד לא מאמין.
והכל בא אלי בבום, פלאשבקים, מילים ומשפטים שאמרו לי, סצנות מהירות.
הרכב שלו, טבעת רטט, באנג, יין עם בלו, טרמפים, חוף, ג'וינט, בקבוק בירה, עטיפות של קונדומים, הדירה... ואחר כך, חודש בבית, הקירות שזיהיתי כבר כל סדק בהם, הטלוויזיה שכבר הכרתי את הסדר תוכניות בעל פה, נקסט אדום 24/7, המרפסת עם השולחן והמזרונים, החברים של אח שלי שהיו באים וכבר היו המפלט האחרון שלי...
חשבתי שזהו, שאני יכולה לשכוח, אבל זה תמיד יהיה איתי, כל הכאב, ההשפלה והצלקות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
