אם את עדיין אוהבת אותי .
האמת שאני לא יודעת מה אני מרגישה כלפייך ומה אני חושבת עלייך .
כל כך השתנת בתקופה האחרונה .
את עמוסה ועסוקה ואין לך זמן פנאי עבורי ,את כל הזמן לומדת ומשקיעה את כל צומת הלב שלך באחרים חוץ ממני.
את תורמת מהזמן שלך לאחרים ולא עבורי,כי יותר צריכה אותך,יותר מכולם.
איזה מין חברה את שאת אף פעם לא איתי,איזו מין חברה את שאני לא יכולה לבכות לה.
כבר המון זמן לא בכית לי,כבר המון זמן לא כתבת לי או דיברת איתי או אפילו סתם ישבת איתי במקלחת עם המים הזורמים שמעבירים את הכאב.
כבר מזמן לא שמעת מוזיקה איתי בחדרי חדרים.
את נהיית אדישה בזמן האחרון,אני לא יודעת מה עובר עלייך,קשה לי בגללך.
את כועסת ויותר עצבנית על העולם,את חושבת המון,בלי הפסקה,את לא נחה,מתרוצצת בין שני העולמות שלך ואפילו יותר מזה.
את כבר לא משקיעה בי.את מזלזלת בי וביכולות שלי.
אני כבר לא חשובה לך.אף פעם לא הייתי.
אם את עדיין אוהבת אותי,אז קדימה.תשקיעי בי.תטפחי אותי כמו פעם.תאפרי אותי כמו שאת תמיד אוהבת.
תלבשי אותי בשמלות הכי יפות שלך ושאני אראה הכי יפה שבעולם עבורך.
תיהי איתי איזו שעה ביום.רק כדי שארגע ואמשיך לחייך ולא לכעוס על כל העולם.
תשמעי איתי מוזיקה וסתם תנוחי איתי ותשני איתי על אותה מיטה.תפסיקי לפחד ממני ולהתעלם ממני.גם אני פה.
אני יודעת מה אני מרגישה כלפייך ומה אני חושבת עלייך.
כתבתי לך דף שלם,את לא זוכרת?אולי שכחת בפנימייה.אולי לא אכפת לך כבר.כי דיברת המון.כתבת המון ושום דבר לא עוזר.
עכשיו אני מרגישה איך הרוח עוטפת אותי כשאת בוחרת לברוח ממני.
ממה את שונה ממני.בכלום.אנחנו אותו הדבר.
אותו הפיצול.
אותו האדם.
אותה הנפש.
אותה הדממה.
אם את עדיין אוהבת אותי.תחזרי לעצמך.אנוכי.