אוקי, אז רציתי לעדכן אותכם שחיי חזרו למסלול הנכון.

מסתבר שהנדודי שינה שלי היו הרבה יותר חמורים משחשבתי והשפיעו עלי הרבה יותר משהרגשתי. כבר כמה זמן שניסיתי להתארגן על משהו שיעזור לי עם הנדודי שינה ולא הלך לי הכי טוב, עד שלפני שבוע נפגשתי עם ידיד שגילגל לי שני ג'ויינטים חומים ועשה את חיי מדהימים. אני מעשנת איזה 3-4 שכטות לפני שאני הולכת לישון (אני מעשנת כבר שבוע כל יום ורק אתמול סיימתי את הג'ויינט הראשון) ועכשיו פתאום אני מתחילה לשים לב לכל הדברים הטובים שחוזרים בלי שבכלל שמתי לב שהלכו. אני מצליחה לישון כמו בן אדם כולל חלומות והכל, מצליחה להתרכז הרבה יותר טוב בלימודים וסיימתי כבר עבודה להגשה, ובכללי אני מצליחה פתאום לחזור לאחוז בחיי ולנהל אותם כמו שצריך. זה מושלם.

החיסרון היחיד הוא שאני גרה עם ההורים. בהתחלה הייתי מחכה עד שההורים ילכו לישון בשביל לצאת לעשן בפארק מול הבית בלי לחשוש לבדיקה בטחונית כשאני אחזור. אבל לאור העובדה שחברה של אבא נרדמת רק ב11 וחצי ככה, זה לא באמת עזר לי. אז התחלתי לעשן במרפסת שרות שלנו ובינתיים או שהם לא שמו לב, או שהם זורמים איתי ומתעלמים מזה. אם זה השני אז אני ממש מקווה שהם כבר יגידו על זה משהו בשביל שאני אוכל לעשן כמו בן אדם בגינה וללכת למיטה באיזה 9. כשאני צריכה לקום בשש בבוקר, להיכנס למיטה בעשר וחצי לא נותן לזה את האפקט המלא. אני יודעת שחברה של אבא הייתה מעשנת כשהיא הייתה בת 16, אבל נראה לי שאבא שלי, בתור איש צבא שגדל גם בפנימייה צבאית, דיי נגד. (גם מבחינת דרגה צבאית, וופ)

אני באמת מקווה שהסמסטר יעבור בשלום.

בסופ"ש הקודם כחלק מנסיון להתחמק מפרודוקטיביות למדתי לסרוג במסרגה אחת (מדהים מה אפשר ללמוד מיוטיוב), ובינתיים סרגתי בלימודים כדור למישמיש שכל הבנות התלהבו ממנו, ועכשיו אני סורגת איזה 2-3 כדורים לבנות שביקשו שאכין להן מחזיק מפתחות כזה. 

מה עוד.. בעבודה הכל סבבה זורם, באמת שהעבודה לא קשה בכלל וזה אחלה. בקשר לבנים, אני כנראה נפגשת עם הידיד היום בערב לשיחה אז כנראה יהיה מעניין, ולא יקרה כלום מעבר כי אני כרגע במחזור וסובלת מכאבים של החיים אומייגאד.

אתמול בערב קצת כאבה לי הבטן, אז אמרתי לעצמי שחבל לקחת כדור, כי גם ככה אני אעשן לפני השינה וזה יעלים את הכאבים, וזה לא עבד בכלל! בקושי הצלחתי לישון, הסתובבתי כל הלילה מצד לצד וייחלתי למותי. היום בבוקר לקחתי כדור, ועדיין כואב לי בטירוף! עוד מעט אני הולכת לעבודה, אז אני מקווה שיהיה בסדר, ומקסימום לא, למנהלת לא אכפת מכלום, אז מקסימום אני אלך חצי שעה קודם או משהו.

תהיו טובים!

(הכדור הממושמש)