לפני שבועיים היה לי בוחן בלשון שהתכוננתי אליו המון. זה המקצוע היחיד שבאמת מטריד אותי. ישבתי עם ההורים, ועם בנות מהלימוד, וביום ראשון קיבלתי את הציון - 66. לא משנה כמה אני מנסה, אני עדיין לא מצליחה להבדיל בין אות בלי ניקוד, לאות עם ניקוד פתח, או אות עם ניקוד צירה. אני יודעת איך כל אחת מהתנועות נראית, אבל קשה לי על השנייה להיזכר איך הן נשמעות. הייתי מתוסכלת ממש. זה מחרפן אותי. היום דיברתי עם המורה שלי ללקויות למידה והיא הציעה שאולי יש לי לקות במודעות הפונולוגית. זה דיי הגיוני האמת. היא נתנה לי טלפון של מכון לאבחון, והתקשרתי. זה יכול להעביר אותי לקורס לשון של אנשים עם הקלות, שזה הרבה יותר פשוט, אז אחלה. אמרו לי מהמכון שיתקשרו אלי היום או מחר בערב, ישאלו אותי קצת יותר שאלות ככה שידעו למי בדיוק לשלוח אותי, ואני מקווה לטוב.

לפני שבועיים נרשמתי גם לסוכנות ניצבים. אני צריכה כסף וחשבתי שזה יכול להיות נחמד. קבעו לי צילומי בוק שהיו ביום חמישי האחרון, והיה ממש כיף. הצלם קצת התאהב בי, וחשבתי לעצמי שהוא בטח סתם אומר בשביל שאני אהיה מרוצה והתמונות יהיו טובות יותר. דיברנו על צילום כי אמרתי לו שאני מתעסקת בזה קצת, ואחרי שהוא צילם אותי כמה פעמים הוא הראה לי סט שהוא עשה למישהי שאמור להתפרסם בעיתון ושאל אם בא לי גם לעשות כי זה יכול לצאת ממש מגניב, אז אמרתי שבכיף, ושיש לו את המספר שלי, וגם הוספתי אותו לפייסבוק, ובאמת שהתלבטתי. אומנם זה יכול להישמע כאילו הוא קצת קריפ, אבל נשבעת שהוא לא. מצד אחד הוא אמר לי שאני ממש טובה ושיכול ממש להתאים לי להיות דוגמנית, מצד שני זו אני ויש לי ביטחון עצמי חרא, אבל לאור העובדה שהוא באמת ניסה לדבר איתי ולתאם איתי יום לצילומים מאז (כנראה שבוע הבא), אני מזכירה לעצמי שיש גם מספיק דוגמניות מכוערות בחוץ.

בנימה אופטימית זו - שבוע הבא נגמר הסמסטר! הוו כן! יאללה ביי.